תפילת שחרית (כג)
וְלֹא נְתַתּוֹ (-ולא נתת אותו, את יום שביתת השבת) יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לְגוֹיֵי (-לְעַמֵי) הָאֲרָצוֹת (-הגם שאינם עובדי עבודה זרה), וְלֹא הִנְחַלְתּוֹ (-ולא הורשת אותו) מַלְכֵּנוּ לְעוֹבְדֵי פְסִילִים (-אלילים מפוסלים, מעשי ידי אדם), וְגַם בִּמְנוּחָתוֹ – במנוחת השבת לֹא יִשְׁכְּנוּ (-לא ינוחו) עֲרֵלִים (-לרבות גרי תושב שקבלו עליהם שבע מצוות בני נח, אבל אינם נימולים, ספר […]
תפילת שחרית (כב)
וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יום הַשַּׁבָּת לקיים את כל הלכותיה המרובות, לשמור לַעֲשׂוֹת אֶת מצות הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם – בכל דורותיהם, כי נִכְרַת עליה בְּרִית עוֹלָם (-קיום נצחי). רק בני ישראל ישמרוה (-אבל גוי שֶׁשָּׁבַת חייב מיתה) כי בֵּינִי (-בין הקב"ה) וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת וסימן הִיא (-השבת) לְעֹלָם – על בריאת העולם, שבה הם מעידים […]
תפילת שחרית (כא)
יִשְׂמַח מֹשֶׁה רבינו בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ (-במתנה הטובה שנפלה לחלקו) – כִּי – אשר "עֶבֶד נֶאֱמָן" קָרָאתָ רק לּוֹ, וגם כְּלִיל – כתר תִּפְאֶרֶת (-מפואר) בְּרֹאשׁוֹ נָתַתָּ לּוֹ – אלו קרני הוד שהבהיקו מפניו, בְּעָמְדוֹ (-בעת שעמד) לְפָנֶיךָ לקבל התורה עַל הַר סִינַי. וּשְׁנֵי לוּחוֹת העדות שהיו עשויות אֲבָנִים הוֹרִיד אז בְּיָדוֹ, וְכָתוּב בָּהֶם (–על הלוחות) […]
תפילת שחרית (כ)
לְפִיכָךְ – לפי שטוב וראוי להודות לה', לכן יְפָאֲרוּ וִיבָרְכוּ לָאֵל כָּל יְצוּרָיו (-כל שרי מעלה הממונים על ברואי מטה), ודברי שֶׁבַח יְקָר (-וחשיבות) וּגְדֻלָּה וְכָבוֹד יִתְּנוּ לָאֵל מֶלֶךְ (-המלך החזק) שהוא יוֹצֵר כֹּל הבריאה, אשר הוא הַמַּנְחִיל לדורות עולם מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ (-שמקדש את ישראל במצות השבת, כאמור (שמות לא, […]
תפילת שחרית (יט)
לָאֵל (-לפני האל) אֲשֶׁר ביום השביעי שָׁבַת – הפסיק מִכָּל הַמַּעֲשִׂים (-מעשי הבריאה), ואז בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נִתְעַלָּה (-נתרומם) וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ. לבוש תִּפְאֶרֶת עָטָה – עטף לְיוֹם הַמְּנוּחָה (-יום השבת שנח בו ממלאכתו), כאשר מצות עֹנֶג קָרָא – הכריז לְיוֹם הַשַּׁבָּת (-שציוה להתענג בו). זֶה הוא שִׁיר שֶׁבַח ומעלה שֶׁל יוֹם הַשְּׁבִיעִי – שֶׁבּוֹ […]
תפילת שחרית (יח)
שֶׁבַח נוֹתְנִים לוֹ כָּל צְבָא מָרוֹם (-השמים), תִּפְאֶרֶת וּגְדֻלָּה נותנים לו שְׂרָפִים (-מלאכים השורפים בהבל פיהם, אבודרהם) וְחַיּוֹת וְאוֹפַנֵּי הַקֹּדֶשׁ (-'חיות' 'אופנים' מחנות מלאכים שהם נושאי המרכבה כביכול, יחזקאל א, יג-כא; ומנויים כאן כפי מדרגתם מלמעלה למטה, שרפים הם בעולם הבריאה, חיות בעולם היצירה, ואופנים בעולם העשיה, שער הכוונות).
תפילת שחרית (יז)
פְּאֵר (-תפארת) וְכָבוֹד נוֹתְנִים המאורות לִשְׁמוֹ של בוראם (-כנאמר (תהלים יט, ב):"השמים מספרים כבוד אל"), צָהֳלָה וְרִנָּה (-ושמחה) הם מביאים לבריות לְזֵכֶר – בהזכרת מַלְכוּתוֹ (-כי בזריחת השמש יקום האדם ויודה לבוראו שהאיר לו, וגם ברדת הלילה עת מנוחה ישמח על מנוחתו ויודה לבוראו, אבודרהם), כשברא הקב"ה את העולם קָרָא לַשֶּׁמֶשׁ שיאיר לעולם – וכך […]
תפילת שחרית (טז)
טוֹבִים הם מְאוֹרוֹת שֶׁבָּרָא אֱלֹהֵינוּ (-שמש וירח), יְצָרָם (-יצר אותם) בְּדַעַת בְּבִינָה וּבְהַשְׂכֵּל שְׁיֵדְעוּ את בוראם, ויבינו למה בראם, וישכילו לעשות רצונו, כֹּחַ וּגְבוּרָה נָתַן בָּהֶם, לִהְיוֹת מוֹשְׁלִים בְּקֶרֶב תֵּבֵל – העולם (-השמש לממשלת היום והירח לממשלת הלילה). המאורות הללו מְלֵאִים זִיו – זוהר וּמְפִיקִים – ומוציאים נוֹגַהּ – קרני אורה, נָאֶה זִיוָם – אורם […]
תפילת שחרית (טו)
אֵל חזק שהוא אָדוֹן ושולט עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים, בָּרוּךְ הוא וּמְבֹרָךְ בְּפִי כָּל הַנְּשָׁמָה – כל הבריות שיש להם נשמה, גָּדְלוֹ (-גדולתו) וְטוּבוֹ (-ומדת טובו) מָלֵא עוֹלָם – שכולם מכירים בכך, דַּעַת וּתְבוּנָה סוֹבְבִים הוֹדוֹ – זיו שכינתו (-כי כל מעשיו בדעת ובתבונה כאילו מדות אלו שרויים במחיצתו). הוא הַמִּתְגָּאֶה עַל "חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ" – כינוי […]
תפילת שחרית (יד)
אֵין עֲרוֹךְ (-שווה) לְךָ (-אליך), וְאֵין זוּלָתֶךָ – מלבדך, אֶפֶס – אין אחר בִּלְתֶּךָ – חוץ ממך, וּמִי דּוֹמֶה לָּךְ. אֵין עֲרוֹךְ (-שווה) לְךָ (-אליך) יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה -הגם שהאומות עובדים לאלילים, אבל אין בהם מי שיוכל להשתוות ולהעריך עצמו אליך, וְאֵין זוּלָתְךָ – מלבדך מַלְכֵּנוּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא – כי אז יהיה ה' […]
