יום ראשון
י"ב כסלו התשפ"ז

הלכות תפילה [שנה א, בא, א]

א. כתוב בתורה כי ה' אלקיך מתהלך בקרב מחניך וגו' והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר, וקבלו חז"ל, שזו מצוות עשה, שבכל מקום שה' אלקינו מתהלך עמנו, דהיינו כשאנחנו עוסקים בקריאת שמע ותפלה או בדברי תורה, צריך להיות המחנה קדוש, שלא תהא צואה מגולה שם, ולא יהיה דבר ערוה כנגד פניו של אדם […]

הלכות תפילה [שנה א, וארא, כא]

כא. כשיגיע ל'וקשרתם לאות על ידך', ימשמש בתפילין של יד. וכשאומר 'והיו לטוטפות', ימשמש בתפילין של ראש. וכן יעשה בפסוק וקשרתם אותם, וכנזכר בספר הכונות. ואף על גב דכתבנו לעיל ד'יוצר' הוא כעולם הבריאה ולא ינשק אלא רק בתפילין של יד, הכא שאני, שהוא ממשמש ומנשק בשביל חבוב מצוה, לכן ימשמש בשניהם כאשר נזכרים שתיהם […]

הלכות תפילה [שנה א, וארא, יט-כ]

יט. אם לא הניח תפילין, ונזדמנו לו אחר שהתחיל ברכת יוצר אור, מניחן בין הפרקים, ומברך עליהם. ואלו הן בין הפרקים: בין ברכה ראשונה לברכה שניה, ובין שניה לשמע, ובין שמע לוהיה אם שמע, בין והיה אם שמוע לויאמר, אבל בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק, כיון שכאן נחשב אמצע הפרק. וכל זה הוא בתפילין, […]

הלכות תפילה [שנה א, וארא, יז-יח]

יז. ספק קרא קריאת שמע, ספק לא קרא, צריך לקרות, דקריאת שמע היא מן התורה, וספק תורה – לחומרא. ואפילו לדעת הסוברים שרק פסוק ראשון או פרשה ראשונה הם מן התורה, חייב לקרות מספק כל ג' פרשיות, שכך היתה התקנה, שכל זמן שיקרא קריאת שמע של תורה, שיקרא את כל השלש פרשיות. לפיכך, המתנמנם באמצע […]

הלכות תפילה [שנה א, וארא, יד-טז]

יד. היה מהלך בדרך, ורצה לקרות קריאת שמע, צריך לעמוד עד "לבבך". ויש אומרים, די בפסוק ראשון ובשכמל"ו. והרוכב על גבי בהמה – יעמיד הבהמה בפסוק ראשון ובשכמל"ו, אבל היושב בקרון אין צריך לעמוד: טו. מי שיושב בזמן שהגיע לקריאת שמע, ורוצה להחמיר על עצמו לעמוד כדי לקרות קריאת שמע מעומד, נקרא עבריין, אם עושה […]

הלכות תפילה [שנה א, וארא, יג]

יג. הקורא קריאת שמע, בין דשחרית בין דערבית בין קריאת שמע שעל המטה, הרי זה לא ירמוז בעיניו, ולא יקרוץ בשפתיו, ולא יראה באצבעותיו בפרשה ראשונה, אפילו לצורך מצוה. אבל בפרשה שניה ואילך, מותר לצורך מצוה דווקא, ושלא לצורך מצוה – אסור. והמרמז לקטן בעיניו או בידיו כדי שיתפלל, חשיב לצורך מצוה, אפילו שזה קטן […]

הלכות תפילה [שנה א, וארא, יא-יב]

יא. יפסיק קצת בין פסוק 'שמע' לפסוק 'בשכמל"ו', וכן יפסיק קצת בין פסוק בשכמל"ו לפסוק ואהבת. וכשאומר פסוק בשכמל"ו ירכין ראשו קצת למטה בתיבת 'מלכותו', ויש סוד בדבר, להוריד הארה אל השכינה מלכות עקרת הבית. ואף על גב דאומרים בשכמל"ו בלחש מ"מ ישמיע לאזניו קצת: יב. הקורא ק"ש צריך להשמיע לאזניו מה שמוציא מפיו. ובדיעבד, […]

הלכות תפילה [שנה א, וארא, ט-י]

ט. בתיבת "אחד" יכוין בשילוב הוי"ה אדנ"י שהוא יאהדונה"י, ויכוין שיהיו שוים באחדות אחד. ודבר זה יכוין בשטחיות פשט מלת אחד, אך יאריך בדל"ת דאחד, ויכוין בעת שמאריך בו למסור עצמו בסקילה שריפה הרג וחנק על קדוש השם, וגם יכוין שע"י קבלה זו יתכפרו פשעיו ויעלו נר"נ שלו מיין נוקבין לבחי' ו"ה שבשם, ומשם יעלו […]

הלכות תפילה [שנה א, וארא, ז-ח]

ז. בפסוק 'שמע ישראל' יעשה את הפסקי התיבות באופן שיהיו כל שתי תיבות ביחד, כדי לכוין בהם כפי המשמעות הזאת, והוא, כי 'שמע' פירושו קבלה, כמו 'שמור ושמעת' שתרגומו 'טר ותקבל', וגם הוא לשון הבנה, 'שמע', כלומר הבן, וכן הוא כאן, אומר 'שמע ישראל', כלומר, קבל דברים אלו והבינם ותדעם שתאמין בם, והוא, כי 'ה' […]

הלכות תפילה [שנה א, וארא, ה-ו]

ה. זמן קריאת שמע של שחרית נמשך עד רביע היום בשעות זמניות. וצריך להזהר בימות החורף שהיום קצר, שאז זמן ק"ש הוא קצר, ועד שעה אחת אחר רביע היום יכול לקרותה בברכותיה, אבל אין לו שכר כקורא אותה בזמנה. ואם עבר שעה אחת אחר רביע היום יקראנה בלא ברכותיה כקורא בתורה משום ספק ברכות להקל: […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?