הלכות קידוש בשבת [שנה ב, בראשית, כט 3]
המשך כט: אח"כ תתחיל בהכנת המעשה, והוא כי בעודך עומד במקומך, תקבל הכוס בשתי ידיך מאדם אחד אשר גם הוא יאחזנו בשתי ידיו וימסרהו לך, ואתה תעמיד הכוס בשתי ידיך כנגד החזה שלך, ואח"כ תסיר מיד שמאלך ותאחזנו ביד ימינך בלבד, כדי לכלול השמאל בימין, ובסדר המעשה הזאת יש כוונות עמוקות ורזין עלאין, ולכן לא […]
הלכות קידוש בשבת [שנה ב, בראשית, כט 2]
המשך כט: אח"כ יתחיל בסדר הקידוש שהוא הכנת המעשה והכנת הדיבור, וקודם סידור הקידוש יאמר נוסח זה לשם יחוד וכו' הנה אנחנו באים לקיים מצוות עשה דאורייתא לקדש את השבת, ולקיים מצוות עשה דרבנן לקדש על היין, כמו שפירשו רז"ל פ' זכור את יום השבת לקדשו זכרהו בדברים הנאמרים על היין, לתקן שורש מצוה זו […]
הלכות קידוש בשבת [שנה ב, בראשית, כט]
כט. זהו סדר הקידוש המיוסד ע"פ דברי רבינו האר"י ז"ל, אחר תפילת ערבית יכנס לביתו, וכשיכנס למקום השלחן יאמר בקול רם ובשמחה יתירה "שבת שלום", וינשק ידי אביו וידי אמו (אם הם בחיים), אח"כ יסתכל באור הנר אשר ברכו עליו, ויסתכל בשתי נרות ויכוין שהם א' כנגד זכור וא' כנגד שמור, גם יכוין שהם א' […]
הלכות קידוש בשבת [שנה ב, בראשית, כח]
כח. אם אין לו יין כלל, יקדש על הפת. ובלילה כך יעשה, יטול ידיו בשביל ברכת המוציא, וישב במקומו ויאמר 'ויכולו' בעוד הפת מכוסה, ואח"כ יגלנו ויברך המוציא ואינו בוצע, ויאמר אז ברכת הקידוש בעוד שתי ידיו על הפת, ובוצע ואוכל. והטעם שצריך להניח ידיו על הפת בברכת הקידוש הוא, כי כמו שצריך לאחוז כוס […]
הלכות קידוש בשבת [שנה ב, בראשית, כו-כז]
כו. יין שטעמו חומץ, אפילו ריחו יין, אין מקדשין עליו ואין מברכין עליו בפה"ג. אבל אם טעמו יין, אפילו ריחו חומץ, מקדשין עליו דטעמא עיקר: כז. יין שעושין מצימוקין שהם ענבים יבשים, אם היה יוצא מהם לחלוחית על ידי דריכה קודם ששראום במים, מותר לשרותן במים להוציא מהם יין ולקדש עליו, ואם לאו אסור לקדש […]
הלכות קידוש בשבת [שנה ב, בראשית, כה]
כה. אין מקדשים על יין שריחו רע מחמת שנתנוהו בכלי מאוס, אף על פי דריחו וטעמו יין, שמברכים עליו בפה"ג, משום 'הקריבהו נא לפחתך' וגו'. וכן נמי אין מקדשים על יין שנתגלה, ולכתחלה יזהר אפילו על גילוי שעה מועטת, ורק בדיעבד אין להקפיד. אבל אם עבר לילה אחת בגילוי, נפסל לקידוש, אף על פי שלא […]
הלכות קידוש בשבת [שנה ב, בראשית, כד]
כד. קידש וקודם שטעם נשפך הכוס, יביאו לו כוס אחר ויברך בפה"ג, אך לא יברך ברכת הקדוש, שכבר בירך אותה. וכן הוא הדין אם הפסיק בדיבור שלא מצרכי הסעודה. וגם המסובין יזהרו שלא יפסיקו בדיבור קודם שיטעום המקדש:
הלכות קידוש בשבת [שנה ב, בראשית, כג]
כג. לכתחילה צריך שיטעום המקדש מלא לוגמיו, ומצוה מן המובחר לשתות רביעית, ובדיעבד אם לא טעם המקדש, וטעם אחר מן המסובין מלא לוגמיו, יצאו כולם י"ח, ומצוה מן המובחר שיטעמו כולם. ובזה"ז אין נמנעים לשתות מכוס ששתה ממנו חבירו מחשש חולי, מאחר דברור להם כי בעה"ב שקידש ושתה מן הכוס הוא נקי ואין בו חולי: […]
הלכות קידוש בשבת [שנה ב, בראשית, כב]
כב. אם אין לו אלא כוס יין אחד, מקדש בו בלילה ושופך ממנו לכוס אחר ושותה, שאם ישתה מן הכוס עצמו, ה"ז נעשה פגום ואינו יכול לקדש על הנשאר למחר, לכך שופך ממנו לכוס שני ושותה מכוס השני, והנשאר בכוס ראשון יוסיף עליו מים למחר ויקדש עליו, ואם לא נשאר אלא מעט, שאם יוסיף עליו […]
הלכות קידוש בשבת [שנה ב, בראשית, כא]
כא. כוס הקידוש אפילו אם הוא נקי, צריך הדחה מבפנים, ושטיפה מבחוץ, ומלא על כל גדותיו, ולא יהיה פגום, שאם שתה ממנו פגמו, ויהיה שלם בשפתו ובבסיס שלו, וסדק אפילו בלא חסרון פוסל, וצריך שיתן אותו אדם אחר בשתי ידיו, וזה המקדש יקבלנו ממנו בשתי ידיו, ויביאנו בשתי ידיו בצד שמאלו כנגד החזה, ואח"כ יאחז […]
