מסכת תענית, פרק ד, שיעור 24
המשנה הראשונה בפרק זה עוסקת בהלכות נשיאת כפיים בימי התענית, והמשניות שאחריה עוסקות בדיני תעניות י"ז בתמוז וט' באב, עד המשנה האחרונה שבה מבואר ענינו ומהותו של יום ט"ו באב, שהוא יום שמחה. משנה בכל ימות השנה הכהנים נושאים כפיהם לברך את העם רק בתפילת שחרית, אבל במנחה אינם נושאים כפים מחשש ששתו יין והשתכרו […]
מסכת תענית, פרק ג, שיעור 23
גמרא מביאה הגמרא מעשה בענין זה: רַב יְהוּדָה גָּזַר תַּעֲנִיתָא – גזר תענית מחמת עצירת גשמים, ויָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים אַחַר הָנֵץ הַחַמָּה. סָבַר לְאַשְׁלוּמָהּ – היה רב יהודה סבור שיש להשלים את התענית, כיון שכבר התחיל היום. אָמַר לֵיהּ רַבִּי אַמִּי, 'קוֹדֶם חֲצוֹת' וְ'אַחַר חֲצוֹת' שָׁנִינוּ במשנה, כלומר, ההלכה היא כדעת רבי אליעזר של משנתנו, […]
מסכת תענית, פרק ג, שיעור 22
גמרא שנינו במשנה, 'אָמַר לָהֶן צְּאוּ וּרְאוּ אם נמחית אבן הטוען', כלומר, כשם שלא יתכן שתימחה האבן, כך אין מתפללים שיפסקו הגשמים. מבררת הגמרא, מַאי טַעֲמָא – מה הטעם שלא רצה להתפלל שיפסקו הגשמים. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ, אָמַר שְׁמוּאֵל, לְפִי שֶּׁאֵין מִתְפַּלְּלִין עַל רוֹב הַטּוֹבָה – על ריבוי הטובה, שתיפסק, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג י) 'הָבִיאוּ […]
מסכת תענית, פרק ג, שיעור 21
משנה מַעֲשֶׂה שֶׁיָּרְדוּ זְקֵנִים מִירוּשָׁלַיִם לְעָרֵיהֶם בארץ ישראל, וְגָזְרוּ תַעֲנִית במקומם עַל כך שֶׁנִּרְאָה כִמְלֹא פִי תַנּוּר שִׁדָּפוֹן בְּאַשְּׁקְלוֹן, כלומר שנתקלקלה בשדפון כמות תבואה שאפשר לעשות ממנה פת כשיעור הממלא את פי התנור, ואף שהיה זה באשקלון שהיא בארץ פלישתים, גזרו תענית בארץ ישראל, כיון שזו מכה מהלכת. וְעוֹד גָּזְרוּ תַעֲנִית עַל שֶׁאָכְלוּ זְאֵבִים שְׁנֵי […]
מסכת תענית, פרק ג, שיעור 20
משנה כפי שהתבאר במשנה לעיל, על מכת דבר מתענים מיד. ומבארת המשנה, אֵיזֶהוּ דֶּבֶר מתי נחשבת מיתת בני אדם כמיתת מגיפה, עִיר הַמּוֹצִיאָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת רַגְלִי עיר שיש בה חמש מאות גברים, מלבד נשים וטף וזקנים, וְיָצְאוּ מִמֶּנָּה שְׁלשָׁה מֵתִים בִּשְׁלשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה, הֲרֵי זֶה דֶּבֶר. פָּחוֹת מִכָּאן, כגון שני מתים בשלשה ימים […]
מסכת תענית, פסקי הלכות, פרק ב (ב) ופרק ג (א)
(פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) פסקי הלכות על פי הרי"ף – תענית, פרק ב (ב) יא. בבית המקדש, שאין עונים 'אמן' אחרי הברכות אלא 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד', קודם החתימה, מכריז השמש 'תקעו הכהנים, תקעו', או 'הריעו בני אהרן, […]
מסכת תענית, פרק ג, שיעור 19
שנינו במשנה, 'יָרְדוּ לַצְּמָחִים, אֲבָל לֹא לְאִילָן'. מבארת הגמרא, דְּאָתָא נִיחָא – היינו באופן שירדו הגשמים בנחת, שגשם זה טוב לצמחים, אך גשם כזה אינו משקה בעומק האדמה, כנצרך לאילנות. 'לְאִילָן וְלֹא לַצְּמָחִים', דְּאָתָא רַזְיָא – היינו באופן שירדו הגשמים בכח, שגשם זה מועיל לאילנות, ואינו מועיל לצמחים. 'לָזֶה וְלָזֶה אֲבָל לֹא לְבוֹרוֹת וְלֹא לְשִׁיחִין […]
מסכת תענית, פרק ג, שיעור 18
משנה עד עתה התבארו דיני תעניות על הגשמים המתעכבים, שבהם פותחים בתעניות קלות, ורק אחרי שלא נענו גוזרים תעניות חמורות. מכאן ואילך יבוארו דיני תעניות על צרות אחרות: סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת הָאֵלּוּ, הָאָמוּר עד כאן, היינו בִּרְבִיעָה הָרִאשׁוֹנָה בזמן הראוי לירידת גשמים ראשונים של החורף, שבו פותחים בתעניות קלות, והולכים ומחמירים, אֲבָל אם ירדו הגשמים בעיתם, […]
מסכת תענית, פרק ב, שיעור 17
משנה התבאר לעיל שיש שלשה סדרי תעניות, בתחילה גוזרים שלש תעניות, אחר כך שלש נוספות, ובסוף שבע תעניות. תעניות אלו הם בימים שני וחמישי בשבוע (שהם ימי רצון), ומשנתנו מפרטת את סדרן: אֵין גּוֹזְרִין תַּעֲנִית עַל הַצִּבּוּר בַּתְּחִלָּה בשלש הראשונות, בְּיום חֲמִישִׁי בשבוע, בסדר של חמישי ושני וחמישי, כדי שֶׁלֹּא לְהַפְקִיעַ את הַשְּׁעָרִים, שאם יראו […]
מסכת תענית, פרק ב, שיעור 16
המשנה דנה כעת בענין הכהנים העובדים בבית המקדש, האם עליהם להתענות בתעניות אלו של עיכוב הגשמים. ויש להקדים שהכהנים העובדים בבית המקדש היו מחולקים לעשרים וארבע משמרות, ובכל שבוע היתה עובדת משמרת אחת. וכל משמרת היתה מחולקת לשבעה 'בתי אב', כל בית אב היה עובד יום אחד באותו שבוע. בשָׁלשׁ תַּעֲנִיּוֹת הרִאשׁוֹנוֹת שגוזרים על הציבור […]
