יום חמישי
כ"ד תמוז התשפ"ו

חיפוש בארכיון

מסכת תענית, פרק ג, שיעור 20

משנה

כפי שהתבאר במשנה לעיל, על מכת דבר מתענים מיד. ומבארת המשנה, אֵיזֶהוּ דֶּבֶר מתי נחשבת מיתת בני אדם כמיתת מגיפה, עִיר הַמּוֹצִיאָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת רַגְלִי עיר שיש בה חמש מאות גברים, מלבד נשים וטף וזקנים, וְיָצְאוּ מִמֶּנָּה שְׁלשָׁה מֵתִים בִּשְׁלשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה, הֲרֵי זֶה דֶּבֶר. פָּחוֹת מִכָּאן, כגון שני מתים בשלשה ימים או שלשה מתים בשני ימים, אֵין זֶה דֶבֶר.

 

גמרא

תָּנוּ רַבָּנָן בברייתא, עִיר קְטַנָּה, הַמּוֹצִיאָה חָמֵשׁ מֵאוֹת רַגְלִי – שיש בה חמש מאות גברים, כְּגוֹן כְּפָר עֲמִיקוּ, וְיָצְאוּ מִמֶּנָּה שְׁלֹשָׁה מֵתִים בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים, זֶהוּ דֶּבֶר. אך אם יצאו שלשה מתים בְּיוֹם אֶחָד, אוֹ בְּאַרְבָּעָה יָמִים, אֵין זֶה דֶּבֶר, שאין זה אלא מקרה. עִיר גְּדוֹלָה, הַמּוֹצִיאָה אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת רַגְלִי, כְּגוֹן כְּפָר עַכּוֹ, וְיָצְאוּ מִמֶּנָּה תִּשְׁעָה מֵתִים בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה, הֲרֵי זֶה דֶּבֶר. יצאו תשעה מתים בְּיוֹם אֶחָד, אוֹ בְּאַרְבָּעָה יָמִים, אֵין זֶה דֶּבֶר.

 

משנה

משנתנו מביאה מיני צרות שמתריעים עליהן מיד, אפילו במקומות שעדיין לא הגיעו אליהם הצרות הללו, מחשש שיבואו לאחר זמן: וְעַל אֵלּוּ מַתְרִיעִין בְּכָל מָקוֹם, עַל הַשִּׁדָּפוֹן רוח המקלקלת את התבואה, שמרוקנת אותה מן הזרע שבה, וְעַל הַיֵּרָקוֹן תבואה שמכסיפים פניה ומתקלקלת, וְעַל הָאַרְבֶּה וְעַל הֶחָסִיל המזיקים את התבואה, וְעַל חַיָּה רָעָה שנראתה בישוב בשעות היום, וְעַל הַחֶרֶב חיילים ההולכים להרוג ולהשחית, ועוברים ממקום למקום, מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן בכל מקום, והטעם בכל הדברים הללו, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכָּה מְהַלֶּכֶת העוברת ממקום למקום, ויש חשש שתתפשט למקומות נוספים, ולכן מתריעים ומתפללים קודם שתבא הצרה.

 

גמרא

תָּנוּ רַבָּנָן בברייתא, עַל הַשִּׁדָּפוֹן, וְעַל הַיֵרָקוֹן, מתריעים אפילו בְּכָל שֶׁהוּא. אַרְבֶּה וְחָסִיל, אֲפִילוּ לֹא נִרְאָה אֶלָּא כָּנָף אֶחָד בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן מִיָּד.

 

תָּנוּ רַבָּנָן בברייתא, 'חַיָּה רָעָה', שֶׁאָמְרוּ שמתריעים עליה מיד, בִּזְמַן שֶׁהִיא מְשֻׁלַּחַת מן השמים להשחית, מַתְרִיעִין עָלֶיהָ, וּבִזְּמַן שֶׁאֵינָהּ מְשֻׁלַּחַת, אֵין מַתְרִיעִין עָלֶיהָ. ומבארת הברייתא, כֵּיצַד, נִרְאֲתָה בָּעִיר, הרי זו מְשֻׁלַּחַת, שהרי אין דרכה לשהות בעיר. נראתה בַּשָּׂדֶה, אֵינָהּ מְשֻׁלַּחַת. וגם אם נראתה בעיר, רק אם נִרְאֲתָה בַּיּוֹם הרי זו מְשֻׁלַּחַת, אבל אם נראתה בעיר בַּלַּיְלָה, אֵינָהּ מְשֻׁלַּחַת. רָאֲתָה החיה שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם בשדה סמוך למקומה, וְרָצָה אַחֲרֵיהֶם, הרי זו מְשֻׁלַּחַת, שאין דרכה לרדוף אחרי שני בני אדם. בָּרְחָה מִפְּנֵיהֶם, הרי זה סימן שאֵינָהּ מְשֻׁלַּחַת. אם היתה החיה במקומה, שאינה פוחדת אפילו משני בני אדם, וטָרְפָה שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם וְאָכְלָה רק אֶחָד מֵהֶם, הרי זו מְשֻׁלַּחַת, שהרי ניכר שלא טרפה אותם מחמת רעב, כיון שאכלה רק אחד מהם, והרי זה סימן שנשתלחה מן השמים להרוג. אבל אם אכלה את שְׁנֵיהֶם, אֵינָהּ מְשֻׁלַּחַת. עָלְתָה לַגַּג וְנָטְלָה תִּינוֹק מִתוך העַרִיסָה, שאין זו דרך חיה כלל, הרי זו מְשֻׁלַּחַת.

 

שנינו במשנה בין שאר הדברים שמתריעים עליהם מיד, 'וְעַל הַחֶרֶב'. תָּנוּ רַבָּנָן בברייתא, אֵין צָרִיךְ לוֹמַר שמתענים על חֶרֶב שֶׁאֵינָהּ שֶׁל שָׁלוֹם, אֶלָּא אֲפִילוּ חֶרֶב שֶׁל שָׁלוֹם העוברת בעיר, יש בה חשש סכנה, ולכן מתענים ומתפללים שלא תארע פורענות על ידה. והראיה לכך, שֶּׁהרי אֵין לְךָ חֶרֶב שֶׁל שָׁלוֹם יוֹתֵר מִשֶּׁל פַּרְעֹה נְכֹה, שלא רצה כלל להלחם עם מלכות יהודה אלא רק לעבור דרכם אל מלכות אשור, וְאַף עַל פִּי כֵן נִכְשַׁל בָּהּ יֹאשִׁיָּהוּ הַמֶּלֶךְ ויצא להלחם בפרעה נכה כדי שלא יעבור דרך ארצו, ונהרג יאשיהו במלחמה זו, שֶׁנֶּאֱמַר (דה"י ב' לה כא) 'וַיִּשְׁלַח אֵלָיו מַלְאָכִים לֵאמֹר, מַה לִּי וָלָךְ מֶלֶךְ יְהוּדָה, לֹא עָלֶיךָ אַתָּה הַיּוֹם – הרי איני בא להלחם עמך, כִּי אֶל בֵּית מִלְחַמְתִּי – עובר אני דרכך כדי להלחם עם מלך אשור, וֵאלֹהִים אָמַר לְבַהֲלֵנִי – לזרזני במלחמה זו, חֲדַל לְךָ מֵאֱלֹהִים אֲשֶׁר עִמִּי, וְאַל יַשְׁחִיתֶךָ', ומבררת הגמרא, מַאי – מי הוא אותו 'אֱלֹהִים' המוזכר כאן בלשונו של פרעה נכה, אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב, זו עֲבוֹדָה זָרָה, ולכן אָמַר יאשיהו המלך בדעתו, הוֹאִיל וְקָא בָּטַח פרעה נכה בַּעֲבוֹדָה זָרָה, יָכִילְנָא לֵיהּ – אוכל לנצח אותו. וּכְתִיב – ונאמר (דה"י לה כג) 'וַיּוֹרוּ הַמּוֹרִים לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ', וְאָמַר רַב יְהוּדָה, פסוק זה שנאמר בו 'ויורו המורים', ומשמע שיריות רבות ירו בו, מְלַמֵּד שֶׁעֲשָׂאוּהוּ כִּכְבָרָה – כמו נפה המלאה חורים, כך היה גופו מלא חורים מחיצי האויבים.

 

"גָּדוֹל מִכּוּלָּם רַב יִצְחָק בְּרַבִּי יַעֲקֹב בֶּן אַלְפַאסִי... חִבֵּר הֲלָכוֹת כְּמוֹ תַּלְמוּד קָטָן, וּמִימוֹת רַב הַאי לֹא נִמְצָא כָּמוֹהוּ גָּדוֹל בְּחָכְמָה."
(ספר יוחסין)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?