מסכת ראש השנה, פרק א, שיעור 4
וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק, כָּל שָׁנָה שֶׁאֵין תּוֹקְעִין בִּתְחִלָּתָהּ, כגון שאירע אונס ולא יכלו לתקוע, מְרִיעִין לָהּ בְּסוֹפָהּ – סופה שבאות עליה גזירות רעות (ואין המדובר באופן שחל ראש השנה בשבת, שאז גזירת חכמים היא שאין לתקוע בשופר), מַאי טַעְמָא – ומה הטעם לכך, כיון דְּלֹא אִיעַרְבֵּב שָׂטָן על ידי התקיעות, והיה לו פנאי לקטרג. אגב […]
מסכת ראש השנה, פרק א, שיעור 3
הגמרא מביאה עתה ברייתות שונות לגבי דברים חשובים שאירעו בחודשים ניסן ותשרי: תַּנְיָא בברייתא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, כלומר, חמשת הימים של בריאת העולם היו בסוף חודש אלול, והיום השישי, שבו נברא אדם הראשון, היה באחד בתשרי, בְּתִשְׁרֵי נוֹלְדוּ אָבוֹת – אברהם אבינו ויעקב אבינו, בְּתִשְׁרֵי מֵתוּ אָבוֹת, בְּפֶסַח נוֹלַד יִצְחָק אבינו, בְּרֹאשׁ […]
מסכת ראש השנה, פרק א, שיעור 2
שנינו במשנה, 'באחד בתשרי ראש השנה כו' וְלַנְטִיעָה', כלומר, שאם היתה הנטיעה מושרשת באדמה קודם לאחד בתשרי, נחשב הדבר כאילו עברה שנה אחת למנין שנות הערלה. מבארת הגמרא, מְנָּא לָן – מנין נלמד דין זה, דִּכְתִיב (ויקרא יט כג) 'שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל', וּכְתִיב 'וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִית יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה", […]
מסכת ראש השנה, פרק א, שיעור 1
מסכת ראש השנה עוסקת בעיקר בדיני ראש השנה, ומתוכם הביא הרי"ף את הענינים הנוהגים אף בזמן הזה: בפרק ראשון יובאו עיקר עניני ימים אלו כימי הדין, בהלכה ובאגדה. בפרק שלישי יובאו הלכות תקיעת שופר, ובפרק רביעי הלכות סדרי התפילות של ימים אלו. משנה אַרְבָּעָה 'רָאשֵׁי שָׁנִים' הֵם – ארבעה ימים בשנה נחשבים כ'ראש השנה', כל […]
מסכת פסחים, פסקי הלכות, פרק י
(פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) א. בערב פסח, חצי שעה קודם זמן מנחה קטנה, אסור לאדם לאכול עד שיכנס יום טוב, כדי שיאכל את המצה לתאבון. ב. ואם התחיל לאכול הזמן המותר, ונמשך בסעודתו עד שהחשיך היום, פורס מפה על הפת, […]
מסכת פסחים, פסקי הלכות, פרק ד
(פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) א. אסור לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות היום, והעושה מלאכה בית דין מנדים אותו. ב. עשיית מלאכה בערב פסח קודם חצות היום תלויה במנהג המקום, ובמקום שנהגו שלא לעשות מלאכה, הדבר אסור. ג. ההולך ממקום […]
מסכת פסחים, פסקי הלכות, פרק ג
(פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) א. חמץ המעורב בתבשיל, וכן חמץ שאינו ראוי לאכילה, אין בהם איסור תורה של 'בל יראה', אך חכמים אסרו להשהותם בפסח, ויש לבערם קודם הפסח. ב. האוכל תבשיל שמעורב בו חמץ, אם יש בחמץ לבדו שיעור […]
מסכת פסחים, פסקי הלכות, פרק ב
(פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) א. בזמן שהחמץ אסור בהנאה, אסור גם להסיקו בתנור, כיון שהוא נהנה מחום האש, ואף שזו דרך שריפה, הדבר אסור. ב. דרך ביעור חמץ היא בין על ידי שריפה, ובין על ידי פירורו וזרייתו לרוח או […]
מסכת פסחים, פסקי הלכות, פרק א
(פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) א. מצוה מדרבנן לבדוק את החמץ שבבית בליל י"ד בניסן, לאור הנר. ב. מקום שאין רגילים להכניס בו חמץ כלל, אינו צריך בדיקה. ג. מרתף של יין, שלפעמים יורד לשם השמש באמצע הסעודה, צריך בדיקה, ובודק […]
מסכת פסחים, פרק י, שיעור 54
רַבִּי שִׂמְלַאי, אִיקְּלַע לְבֵי פִּדְיוֹן הַבֵּן – הזדמן למקום שהיה בו פדיון הבן, בָּעוּ מִינֵּיהּ – שאלו ממנו שאלה זו, אמנם ברכת 'עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן' וַדַּאי אֲבִי הַבֵּן מְבָרֵךְ, כיון שעליו מוטלת מצוה זו, אך יש להסתפק לגבי ברכת 'שֶׁהֶחֱיָינוּ', שאמנם פשוט שיש לברך ברכה זו מאחר וזו מצוה שאינה תדירה ואינה מצויה, והרי היא […]
