מסכת עירובין, פסקי הלכות, פרק ג
(פסקי ההלכות הם ציטוט מלשון הרמב"ם על ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) א. אין מערבין בחצירות אלא בפת שלמה בלבד אפילו ככר מאפה סאה והיא פרוסה אין מערבין בה, היתה שלמה והיא כאיסר מערבין בה, וכשם שמערבין בפת תבואה כך מערבין בפת אורז ובפת עדשים אבל […]
מסכת עירובין, פסקי הלכות, פרק ב
(פסקי ההלכות הם ציטוט מלשון הרמב"ם על ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) א. באר שעשה לה שמונה פסין מארבע זויות שני פסין דבוקין בכל זוית הרי אלו כמחיצה, ואף על פי שהפרוץ מרובה על העומד בכל רוח ורוח, הואיל וארבע הזויות עומדות הרי זה מותר למלאות […]
מסכת עירובין, פסקי הלכות, פרק א
(פסקי ההלכות הם ציטוט מלשון הרמב"ם על ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) א. כמה יהיה פתח המבוי ויהיה די להכשירו בלחי או קורה, גבהו אין פחות מעשרה טפחים ולא יתר על עשרים אמה ורחבו עד עשר אמות, בד"א שלא היה לו צורת פתח, אבל אם היה […]
מסכת עירובין, פרק י, שיעור 125
משנה אגב המשניות הקודמות, בהם התבאר שלא גזרו חכמים איסורי שבות במקדש, מבארת משנתנו דינים נוספים הנוהגים במקדש בשבת: שֶׁרֶץ מת שֶּׁנִּמְצָא בַּמִּקְדָּשׁ בשבת, כֹּהֵן מוֹצִיאוֹ בְּהֶמְיָינוֹ – באבנטו, ואינו ממתין עד שימצא כלי שאינו מקבל טומאה אלא מוציאו מיד באבנטו, כדי שֶׁלֹּא לְשַׁהוֹת [-להשהות] אֶת הַטֻּמְאָה במקדש, ואף שהשרץ מוקצה הוא ואסור בטלטול, הרי […]
מסכת עירובין, פרק י, שיעור 124
פוסק הרי"ף את ההלכה בנידון זה של השמעת קול בשבת: וּמִסְתַּבְּרָא לָן דְּהִלְכְתָא כְּוָותֵיהּ דְּרָבָא – ומסתבר לנו לומר שההלכה היא כדברי רבא, דְּאָמַר, לֹא אָמְרוּ חכמים שאסור להשמיע קול אֶלָּא בְּקוֹל שִׁיר בִּלְבַד, והראיה לכך, מִדְּתָּרִיץ רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב כְּוָותֵיהּ – מכך שתירץ רב אחא בר יעקב את שיטתו של רבא, אַלְּמָא כְּוָותֵיהּ […]
מסכת עירובין, פסקי הלכות, פרק י (ג)
(פסקי ההלכות הם ציטוט מלשון הרמב"ם על ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) כז. עומד אדם ברשות הרבים ומטלטל ברשות היחיד כולה, ועומד ברה"י ומטלטל ברה"ר ובלבד שלא יוציא חוץ לארבע אמות, ואם הוציא פטור מפני שהוא ברשות אחרת, וכן עומד אדם ברשות היחיד ופותח ברשות הרבים, […]
מסכת עירובין, פרק י, שיעור 123
מרא שנינו במשנה, 'בוזקין מלח על גבי הכבש, שלא יחליק', ומשמע שרק במקדש התירו זאת, ולא במדינה. הגמרא מבארת שיש דבר דומה שהותר אף במדינה: דָּרַשׁ רָבָא, חָצֵר שֶׁנִּתְקַלְקְלָה בְּמֵי גְּשָׁמִים, מֵבִיא תֶּבֶן, וּמְרַדֶה בָּהּ – ומפזר אותו על פני החצר, כדי שיהא ניתן להשתמש בחצר, ואין בכך איסור כיון שאינו מבטל את התבן לקרקע, […]
מסכת עירובין, פרק י, שיעור 122
גמרא שנינו במשנה שבמדינה אסור להחזיר רטיה שנפלה בשבת, והיינו באופן שהסיר אותה האדם מדעתו. הגמרא מביאה ברייתא בענין החזרת רטיה שנפלה מעצמה: תָּנוּ רַבָּנָן – שנו חכמים בברייתא, רְטִיָּה שֶׁפֵּרְשָׁה – נפלה מֵעַל גַּבֵּי הַמַּכָּה בְּשַׁבָּת, מַחֲזִירִין אוֹתָהּ למקומה בְּשַׁבָּת, ואף שאסרו חכמים להניח רטיה בשבת, מחשש שיבא לידי מירוח, וכפי ששנינו במשנה, נפילת […]
מסכת עירובין, פרק י, שיעור 121
משנה משנתנו עוסקת בדין דלתות כלים, כגון שידה ותיבה וכדומה, שנשמטו הצירים שלהם, האם מותר להחזירם בשבת למקומם: מַחֲזִירִין צִיר הַתַּחְתּוֹן של הדלת, כיון שבזמן שהעליון עדיין מחובר ניתן בקלות לחבר גם את הציר העליון, ואין זו בניה, אך היתר זה הוא רק בַּמִּקְדָּשׁ, שבו לא גזרו חכמים איסורים, אֲבָל לֹא בַּמְּדִינָה – אך לשאר […]
מסכת עירובין, פרק י, שיעור 120
משנה משנתנו דנה בהיתר השימוש בשבת בבריח הנועל את הדלת: נֶגֶר – בריח הנתחב בחור שבאסקופת הדלת, ועל ידי נעיצתו שם ננעלת הדלת, שֶׁיֵּשׁ בְּרֹאשׁוֹ גְּלוּסְטְרָא – שראשו עבה ועגול, וניתן לכתוש על ידו תבלינים וכדומה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר להשתמש בו בשבת לצורך נעילה, כיון שאינו קשור לדלת ממילא כשנועץ אותו באסקופה, נראה כבונה. וְרַבִּי […]
