יום ראשון
י"ב כסלו התשפ"ז

מסכת עירובין, פרק י, שיעור 119

משנה משנתנו עוסקת בגזירה שגזרו חכמים על מעשה שאין בו משום טלטול, מחשש שיבא האדם לידי טלטול האסור בשבת: לֹא יַעֲמוֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, וְיִפְתַּח במפתח את מנעול הדלת הנמצא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אף שהמפתח עצמו נמצא גם הוא ברשות הרבים, ואינו מוציאו מרשות לרשות, ואף אינו מטלטלו ארבע אמות ברשות הרבים. וכן לא יעמוד בִּרְשׁוּת […]

מסכת עירובין, פסקי הלכות, פרק י (ב)

(פסקי ההלכות הם ציטוט מלשון הרמב"ם על ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) יג. היה אוכל ויוצא מרשות לרשות וחישב להוציא האוכל שבפיו מרשות לרשות חייב, מפני שמחשבתו משימה פיו מקום ארבעה אף על פי שלא הוציא כדרך המוציאין, וכן מי שהיה עומד באחת משתי רשויות אלו […]

מסכת עירובין, פרק י, שיעור 118

הרי"ף מביא סוגיא ממסכת נדה בענין דומה: גַּרְסִינָן בְּפֶרֶק כָּל הַיָּד (נדה יז.), אָמַר רַב חִסְדָּא, אָסוּר לָאָדָם שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ מִיטָּתוֹ בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט יח) 'וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ'. תמהה הגמרא, מַאי תַּלְמוּדָא – כיצד ניתן ללמוד מפסוק זה שאסור לשמש מיטתו ביום. מתרצת הגמרא, אָמַר אַבַּיֵּי, החשש הוא שֶׁמָּא מחמת האור שיש ביום יִרְאֶה בָּהּ […]

מסכת עירובין, פרק י, שיעור 117

הגמרא דנה עתה באדם שעלה על אילן, האם מותר לו לרדת ממנו בשבת. מקשה הגמרא סתירה לכאורה בין שתי ברייתות בענין זה: תָּאנֵי חֲדָא – שנינו בברייתא אחת, שאם עָלָה על גבי האילן, אָסוּר לו לֵירֵד בשבת, אלא עליו להשאר שם עד צאת השבת, וְתַנְיָא אִידָךְ – ואילו בברייתא אחרת שנינו שאם עלה מוּתָּר לֵירֵד […]

מסכת עירובין, פרק י, שיעור 116

משנה אִילָן הַמֵּיסֵךְ לָאָרֶץ – אילן העומד ברשות הרבים, וענפיו נוטים לצדדים ויורדים למטה כמין קשת, עד שראשי הענפים קרובים לארץ, אִם אֵין נוֹפוֹ גָּבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים – אם ראשי הענפים מגיעים עד פחות משלש טפחים מהארץ, מְטַלְטְלִין תַּחְתָּיו – מותר לטלטל בחלל שנוצר בין גזע העץ לבין ראשי הענפים. דין נוסף: וְאִם […]

מסכת עירובין, פרק י, שיעור 115

גמרא שנינו במשנה, 'קולט אדם מן המזחילה למעלה מעשרה טפחים'. מדייקת הגמרא, 'קוֹלֵט', אִין – אכן מותר הדבר, אבל 'מְצָרֵף', לֹא – אסור. ומבאר הרי"ף, פֵּירוּשׁ, 'קוֹלֵט' היינו תּוֹפֵס, כְּלוֹמַר, מְקַבֵּל מִן הַמַּיִם הַיּוֹרְדִין בָּאֲוִיר, וְשׁוֹתֶה. אֲבָל לְצָרֵף יָדוֹ מִן הַמַּזְחֵילָה – להצמיד ידו אל המזחילה, לֹא. ומבררת הגמרא, מַאי טַעְמָא – מה טעם החילוק […]

מסכת עירובין, פרק י, שיעור 114

שנינו במשנה, 'וְכֵן לֹא יִרוֹק'. אָמַר רַב יוֹסֵף, הִשְׁתִּין אוֹ רָקַק מרשות היחיד לרשות הרבים בְּשׁוֹגֵג, עבר בכך איסור תורה, וחַיָּב חַטָּאת. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָקַר מֵעַל גַּבֵּי מְקוֹם אַרְבָּעָה, שהרי פיו ופי אמתו אין בהם ארבעה על ארבעה (ר"ח), ובדרך כלל אין המוציא מרשות לרשות חייב אלא אם כן עקר ממקום חשוב של […]

מסכת עירובין, פסקי הלכות, פרק ט (ב) ופרק י (א)

(פסקי ההלכות הם ציטוט מלשון הרמב"ם על ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) ז. אכסדרה בבקעה מותר לטלטל בכולה ואף על פי שהיא שלש מחיצות ותקרה, שאנו רואין כאילו פי תקרה יורד וסותם רוח רביעית, והזורק מרה"ר לתוכה פטור כזורק למבוי סתום שיש לו קורה, בית או […]

מסכת עירובין, פרק י, שיעור 113

משנה זִיז – מדף שֶׁלִּפְנֵי הַחַלּוֹן, המחובר לכותל מבחוץ, נוֹתְנִין עָלָיו וְנוֹטְלִים מִמֶּנּוּ בְּשַׁבָּת – מותר להעביר חפצים מהבית אל הזיז, וכן מהזיז לתוך הבית, ובגמרא יבואר הטעם לכך. עוֹמֵד אָדָם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּמְטַלְטֵל חפצים הנמצאים בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, ממקום למקום בתוך רשות היחיד, על ידי שמתכופף לרשות היחיד, וכדומה. וכן עומד אדם בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, וּמְטַלְטֵל […]

מסכת עירובין, פרק י, שיעור 112

משנה משנתנו ממשיכה לבאר את דיני הצלת ספרי הקודש מאיבוד בשבת: הָיָה האדם קוֹרֵא בְּסֵפֶר מכתבי הקודש העשוי בגלילה [כמו ספרי תורה שלנו] עַל הָאַסְקוּפָּה, שזהו מקום הגבוה יותר משלשה טפחים ופחות מתשעה, ורוחבו ארבעה טפחים על ארבעה טפחים ויש לו דין כרמלית, ולפניו רשות הרבים, וְנִתְגַּלְגֵּל הַסֵּפֶר מִיָּדוֹ לרשות הרבים, ונשאר ראש אחד של […]

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?