מסכת עירובין, פרק ז, שיעור 86
שנינו במשנה, 'פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה וְכוּ' או למעלה מעשרה, מערבין שנים ואין מערבין אחד'. אָמַר רַב נַחְמָן, לֹא שָׁנוּ דין זה, אֶלָּא בחַלּוֹן שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת, שאם החלון גבוה מעשרה טפחים אינו מחבר ביניהם, וכיון שהכותל חוצץ בין שתי החצרות אינם יכולים לערב יחד. אֲבָל חַלּוֹן שֶׁבֵּין שְׁנֵי בָּתִּים, [ולא עשו בעלי הבתים עירוב […]
מסכת עירובין, פסקי הלכות, פרק ו (ד) ופרק ז (א)
פסקי הלכות על פי הרי"ף – מסכת עירובין, פרק שישי (ד) (פסקי ההלכות הם ציטוט מלשון הרמב"ם על ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) לח. האב ובנו הרב ותלמידו שהן שרויין בחצר אינן צריכין לערב מפני שהן כבית אחד, ואף על פי שפעמים אוכלין על שלחן אחד […]
מסכת עירובין, פרק ז, שיעור 85
המשניות שלפנינו עוסקות בחצרות הסמוכות זו לזו, ויבואר בהן מתי מערבות שתי החצרות יחד, ומתי אינן רשאיות לערב יחד: משנה חַלּוֹן שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת – שתי חצרות המופרדות זו מזו בכותל, ויש חלון באותו כותל שדרכו ניתן להעביר חפצים מחצר לחצר, אם היה גודל החלון לכל הפחות אַרְבָּעָה טפחים עַל אַרְבָּעָה טפחים, שזהו שיעור פתח […]
מסכת עירובין, פרק ו, שיעור 84
שנינו במשנה, 'נָתְנוּ אֶת עֵירוּבָן בְּמָקוֹם אֶחָד, ושכח אחד ולא עירב, בין מן החיצונה ובין מן הפנימית, שתיהן אסורות'. מבארת הגמרא, מַאי – מה הוא אותו 'מָקוֹם אֶחָד', אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב, הכוונה לחצר החִיצוֹנָה. וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ – ומדוע מכנה אותה המשנה 'מָקוֹם אֶחָד', כיון שזהו מָקוֹם הַמְיֻחָד לִשְׁתֵּיהֶן, שהרי גם בני החצר […]
מסכת עירובין, פרק ו, שיעור 83
משנה משנתנו עוסקת בשתי חצרות סמוכות, אחת פנימית הפתוחה לחצר החיצונית ולא למבוי, ואחת חיצונית הפתוחה למבוי, ויבוארו בה דיני העירוב בכל אחת מהחצרות הללו: שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת הבנויות זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ, אם עֵרְבָה הַפְּנִימִית – בני החצר הפנימית עירבו ביניהם, וְלֹא עֵרְבָה הַחִיצוֹנָה – ובני החצר החיצונה לא עירבו כלל [לא ביניהם ולא עם בני […]
מסכת עירובין, פרק ו, שיעור 82
שנינו במשנה, 'חמש חצרות שפתוחות זו לזו ופתוחות למבוי' וכו'. אָמַר רַב יְהוּדָה, רַב, לָא תָנֵי – אל תישנה במשנתנו את המילים 'פְּתוּחוֹת זוֹ לְזוֹ', אלא רק 'פתוחות למבוי', ומדובר שכל חצר עירבה לעצמה, ולא זו עם זו, ומה ששנינו במשנה 'מותרין בחצרות', היינו שכל בעלי בתים שבכל חצר, מותרים באותה חצר שלהם, אך לא […]
מסכת עירובין, פרק ו, שיעור 81
בְּעָא מִינֵּיהּ רָמִי בַּר חָמָא מֵרַב חִסְדָּא – שאל רמי בר חמא את רב חסדא שלש שאלות לגבי הָאָב וּבְנוֹ או הָרַב וְתַלְמִידוֹ, הדרים שניהם בחצר אחת, א. האם כְּרַבִּים דָּמוּ [-הם נחשבים] אוֹ כִּיחִידִים דָּמוּ, כלומר, לענין הדין של שני חצירות זו לפנים מזו שלא עירבו ביניהם, שאם בפנימית דר יחיד אינו אוסר על […]
מסכת עירובין, פסקי הלכות, פרק ו (ג)
פסקי הלכות עפ"י הרי"ף – עירובין, פרק ו (ג) (פסקי ההלכות הם ציטוט מלשון הרמב"ם על ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה) כ. המבטל רשותו סתם רשות חצרו ביטל רשות ביתו לא ביטל, והמבטל רשותו לבני חצר צריך לבטל לכל אחד ואחד בפירוש ואומר רשותי מבוטלת לך ולך […]
מסכת עירובין, פרק ו, שיעור 80
הגמרא מביאה ברייתא, בה יבואר מה נחשב 'בית' בחצר לענין זה שהוא צריך להשתתף בעירוב, ואם לא השתתף אוסר הוא את הטלטול על כל בני החצר: תָּנוּ רַבָּנָן – שנו חכמים בברייתא, מִי שֶׁהָיָה לוֹ בֵּית שַׁעַר – חדר הנמצא בשער החצר, ודרכו עוברים רבים לתוך החצר, או אַכְסַדְרָה – פרוזדור שלפני הבתים (רש"י יומא […]
מסכת עירובין, פרק ו, שיעור 79
גמרא אָמַר רַב נַחְמָן, מַחֲלוֹקֶת בית שמאי ובית הלל היא באופן שהטרקלין מחולק בִּמְסִיפָס – מחיצה נמוכה של קנים ועצים, שבזה סוברים בית הלל שנחשבים כולם כשוהים בבית אחד, ודי להם בעירוב אחד, אֲבָל אם הם מחולקים ביניהם בִּמְחִצָּה בגובה עֲשָׂרָה טפחים, דִּבְרֵי הַכֹּל צריכים עֵירוּב לְכָל חֲבוּרָה וַחֲבוּרָה. מביאה הגמרא לשון אחרת בענין זה: […]
