(69) פרק ד, אכילת מיני מזונות כשיעור קביעות סעודה
שיעור קביעת סעודה למנהג בני אשכנז (בהמשך יובאו כללים אלו למנהג בני ספרד) כלל: ישנם ג' מקרים שבהם חייבים לברך 'המוציא' על מאפה שיש בו תואר לחם: א. קבע עליו סעודה (שבע). ב. אכל ממנו כמות שבני אדם אחרים רגילים לקבוע ולשבוע ממנו, אף על פי שהוא עצמו לא קבע ולא שבע. ג. אכל את […]
(68) פרק ד, אכילת מיני מזונות כשיעור קביעות סעודה
עתה נפרט כמה דוגמאות של מאכלים שברכתם בורא מיני מזונות אף אם קבע עליהם (בדרך כלל מיניתבשיל – במים או בשמן עמוק): דייסות חמות העשויות מה' מיני דגן – דייסת סולת, דייסת שיבולת שועל, תבשילי חיטה גרוסה ושבורה (-בורגול), אטריות לסוגיהם, שקדי מרק, פתיתים, קוסקוס, פשטידה מאטריות (קוגל, ויש הסובר שקוגל יש לו תואר לחם), […]
(66) פרק ד, אכילת מיני מזונות כשיעור קביעות סעודה
הקדמה: המאכלים שעליהם מברכים 'בורא מיני מזונות' מתחלקים לשני סוגים. הסוג הראשון הוא מין 'תבשיל מזונות', כגון דייסה וכדומה, שאין עליו שם 'פת' כלל. הסוג השני הוא סוג דומה לפת, כגון פת הבאה בכיסנין (כפי שהתבאר עניינה לעיל, פרק ג). הברכה על הסוג הראשון היא 'בורא מיני מזונות' – לעולם. לעומת זאת, על הסוג השני […]
(65) פרק ג, ברכת מיני מזונות
השלכות מעשיות לדינים הנ"ל: עוד אופנים להפקיע מלחם דין פת: א) המפורר לחם לפירורים פחותים מכזית, ומשרה אותם במים זמן רב עד שהמים יתלבנו מחמת הלחם, הפקיע ממנו דין לחם וברכתו 'בורא מיני מזונות'. ב) יש אומרים שהמשרה פת פחות מכזית ביין אדום מפקיע ממנו דין לחם, וכנ"ל, אך לא מועיל להשרות את הפת בשאר […]
(64) פרק ג, ברכת מיני מזונות
השלכות מעשיות לדינים הנ"ל: ד) פשטידת לחם (חלה קוגל) העשויה מחתיכות לחם או חלה: א. אם השרה את פיסות הלחם במים (ולא גיבלן בשמן) ואח"כ אפה אותן בתנור, ברכתה 'המוציא'. ב. אם גיבל פיסות לחם או חלה שהן פחותות מכזית במים בתוספת שמן, דבש, סוכר וכדומה ואח"כ אפאן, יש בזה ספק ברכה, ונכון שלא לאוכלו […]
(63) פרק ג, ברכת מיני מזונות
השלכות מעשיות לדינים הנ"ל: ג) 'כופתאות' (קניידלאך) העשויות מקמח מצה (או מפירורי לחם) ומבושלות במים, ברכתן בורא מיני מזונות. ואם לא בישלן במים אלא טיגנן במחבת, אם גיבלן יחד בשומן ומים וכיוצא בזה ואח"כ טיגנן בשמן (והשמן שבמחבת הוא בכמות חשובה, לא רק מעט שלא ישרף התבשיל), ברכתו בורא מיני מזונות. אך אם לא גיבלן […]
(62) פרק ג, ברכת מיני מזונות
השלכות מעשיות לדינים הנ"ל: א) מצה בשוקולד: מאכל העשוי ממצות עם שכבת שוקולד ביניהן, מברך המוציא, אף שאין במצה הבודדת שיעור כזית, כיון שלא נתבשלו המצות בכלי ראשון וניכר שהן מצות. ואף אם נאפו אחר כך בתנור יחד עם השוקולד, ברכתם המוציא. ב) הוא הדין אם שבר את המצות לחתיכות שהן פחותות מכזית, וחזר וגיבלם […]
(61) פרק ג, ברכת מיני מזונות
לחם שאיבד את צורתו ג) מגובל במשקה: אם הלחם לא בושל או טוגן, ופיררו אותו לחתיכות פחותות מכזית, ואחר כך דיבקו את הפירורים יחד על ידי דבש או מרק וכיוצא בזה, אם אין בו תואר לחם (שלא ניכר שהוא לחם) מברך עליו 'בורא מיני מזונות'. לפי זה, קמח מצות שערבבו בחלב עד שנדבקו הפירורים יחד […]
(60) פרק ג, ברכת מיני מזונות
לחם שאיבד את צורתו: ב) טיגון: לחם טבול בביצה ומטוגן בשמן, או קרוטונים המטוגנים במרגרינה וכדומה, אם יש בפרוסת הלחם הבודדת שיעור כזית, מברך המוציא וברכת המזון לאחריו. אם אין בה שיעור כזית, דינה כדין מצה מטוגנת, וטוב לאוכלה בתוך סעודת פת.
(59) פרק ג, ברכת מיני מזונות
לחם שאיבד את צורתו: ב) טיגון: לפי מה שהתבאר, מצה המטוגנת בשמן ('מצה בריי') העשויה מפתיתי מצות שכל אחד מהם פחות מכזית, והשמן ניתן במחבת לא רק כדי שלא תישרף המצה אלא לתת טעם בתבשיל, דינו כספק פת, ונכון לאוכלה בתוך הסעודה. ומורים מפוסקי זמנינו שאם בישל המצות מתחילה בכלי ראשון דינו כודאי מזונות, אף […]
