יא. המספר והמקבל עוברים על מצות 'אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ תִּירָא', שזו מצוה לירא מה' ולא לעבור על רצונו בעשיית עבירות. יב. המספר והמקבל עוברים על מצות תלמוד תורה, שהרי בזמן שדיברו לשון הרע היו צריכים לעסוק בתורה, ועונש ביטול מצוה זו שקול כנגד כל העוונות. * * * פירוטההלכההיומית: יא. המספר והמקבל עוברים על מצות […]
ט. המספר לשון הרע על כהן עובר על מצות עשה של 'וְקִדַּשְׁתּוֹ', שזהו ציווי לכבד את הכהנים (ויתכן שאף המקבל עובר בזה). י. המספר לשון הרע על אחיו הגדול, בעל אמו או אשת אביו, עובר על מצות כיבוד אב ואם, שאף אלו בכלל המצוה. ואם מדבר ח"ו על אביו או אמו ממש, מלבד שעובר על […]
ז. המדבר לשון הרע בבית הכנסת או בית המדרש עובר על מצות 'וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ', שזו מצוה לירא ממי ששיכן שמו בבית הזה, ואף בתי כנסת ובתי מדרש בכלל זה. ח. המספר לשון הרע על זקן, אפילו עם הארץ, או על תלמיד חכם אפילו הוא צעיר, עובר על מצות 'והדרת פני זקן', שזו מצוה לכבדו ולהדרו. […]
ה. השומע את חבירו מתחיל לספר לשון הרע ואינו מוכיחו מיד (אם הוא משער שתוכחתו תתקבל, או לפחות יש לו ספק בדבר), עובר על מצות עשה של 'הוכח תוכיח את עמיתך'. ו. המדבק עצמו בחבורת בטלנים המדברים לשון הרע, לשמוע או לספר לשון הרע, עובר על מצות עשה של 'ובו תדבק', שזה ציווי להתדבק בתלמידי […]
ג. אם אותו מעשה שסיפר היה יכול להתפרש לזכות או לחובה, ופירשו המספר לגנאי, וקיבל ממנו השומע גנאי זה, עוברים שניהם על 'בצדק תשפוט עמיתך', שזהו ציווי לדון את חברינו לכף זכות. ד. אם סיפר לשון הרע על חבירו, וגרם לו בכך לאבד את פרנסתו, עובר על מצות עשה של 'גר ותושב וחי עמך… וחי […]
א. המספר לשון הרע עובר על מצות עשה של 'זכור את אשר עשה ה' אלקיך למרים', שנענשה בצרעת אף שדיברה רק על אחיה שאהבתו ומסרה את נפשה להצילו, ולא גינתה אותו אלא רק השוותה אותו לשאר נביאים, ולא היה זה בפניו או בפני רבים אלא רק בפני אחיה אהרן, ומשה רבינו לא הקפיד על כך. […]
טז. המספר לשון הרע כדי להחניף לשומע, עובר ב'לא תחניפו את הארץ', שלדעת הרבה גאונים זהו איסור לא תעשה. וכן אם הוא שומע לשון הרע וכדי להחניף למספר הוא מסכים לו ומוסיף מילות גנאי, עובר גם בלאו זה של חנופה. יז. אם הוא מספר מתוך כעס מצוי שהוא מקלל את אותו אדם, ולפעמים מקללו בשם […]
יד. אם מספר לשון הרע בפני האדם עצמו עד שהתבייש והשתנו פניו, עובר ב'לא תשא עליו חטא', שזו אזהרה שלא לבייש אדם מישראל (אפילו בהוכחה על עבירה). ואם הלבין פניו ברבים, אין לו חלק לעולם הבא. טו. ואם עשה כן ליתום או אלמנה, אפילו עשירים, עובר באיסור נוסף של 'כל אלמנה ויתום לא תענון'. * […]
יב. אם בלשון הרע זה הוא מחזיק במחלוקת, עובר ב'לא יהיה כקורח וכעדתו', שזו אזהרה שלא להחזיק במחלוקת. יג. אם מספר בפני אותו אדם ומצערו בדבריו, כגון שמספר על מעשיו או מעשי משפחתו או על מיעוט חכמתו, עובר ב'לא תונו איש את עמיתו', שזו אזהרה שלא לצער אדם מישראל בדברים. * * * פירוט ההלכה […]
י. המעיד בבית דין על חבירו, והוא יחידי, אינו נאמן, ולכן עובר באיסור 'לא יקום עד אחד באיש לכל עוון ולכל חטאת'. יא. המצטרף לחבורת בעלי לשון הרע, לספר או לשמוע, עובר ב'לא תהיה אחרי רבים לרעות', שזו אזהרה שלא להצטרף לעושי עוולה. * * * פירוטההלכההיומית:י. אם המספר העיד בבית דין על חבירו שעשה […]
