(66) הלכות לשון הרע, כלל ח, א-ב
א. אסור לספר לשון הרע, בין אם המספר הוא איש או אשה, קרוב או רחוק, ואף שמתוך אהבתם אינם מקפידים על כך, אסור. ואף אם כוונתו לקנא לאמת, אם טעה בדבריו, הרי זה לשון הרע. ב. אסור לספר לשון הרע על איש או על אשה, ואף לא על אשתו ובני משפחתה. * * * פירוט […]
(65) הלכות לשון הרע, כלל ז, יג-יד
יג. אם אדם תובע את חבירו בבית דין, ויש לדיינים עצמם 'דברים הניכרים' המוכיחים שאכן אדם זה אשם, מותר להם להכותו כדי שיודה בכך. אבל ליחיד, או לבית דין שאין הדברים ניכרים להם בעצמם, אסור. יד. ולכן אם אדם מתלונן בפני נבחרי הציבור על אדם אחר שחטא נגדו, אם אין להם עצמם דברים הניכרים המוכיחים […]
(64) הלכות לשון הרע, כלל ז, יא-יב
יא. ההיתר להאמין ללשון הרע שיש בו 'דברים הניכרים' שהוא אמת, זהו רק כשהדברים ניכרים ממש, ולא רק קצת, ובתנאי שראה אותם בעצמו. יב. אף במקום שיש דברים הניכרים ומותר לשומע להאמין, אסור לו לספר זאת לאחרים, ולא להפסידו ממון או להכותו על פי הדברים ששמע. * * * פירוט ההלכה היומית: יא. היתר זה […]
(63) הלכות לשון הרע, כלל ז, י
י. השומע מחבירו לשון הרע, ויש 'דברים הניכרים' המוכיחים שהדבר אמת, אם אין זה דבר של שלילת המעלות אלא של מעשה רע ממש שעשה אותו אדם, ואי אפשר לדונו לכף זכות, מותר להאמין ולקבל את הדברים. * * * פירוט ההלכה היומית: י. אם אדם מספר לחבירו לשון הרע, ויש 'דברים הניכרים' המוכיחים שהדבר אמת, […]
(62) הלכות לשון הרע, כלל ז, ט
ט. השומע ממי שמסיח לפי תומו, יש להזהר שלא להאמין לדבריו, וכל שכן שלא לעשות מעשה על פיהם. ויש מקרים שאיסור גמור הוא להאמינו: 1. אם זהו דבר של 'שלילת המעלות'. 2. אם אפשר לדונו לכף זכות. 3. אם לא ראה זאת המספר בעצמו. * * * פירוט ההלכה היומית: ט. אם אדם מספר לחבירו […]
(61) הלכות לשון הרע, כלל ז, ז-ח
ז. אף אם המספר הוא אדם הנאמן על השומע כשני עדים, אסור לו להאמין לדבריו. ורק אם הוא מספר לו על אדם שחוטא בדברים המפורסמים לאיסור, שלדברי המספר מותר לספר עליו לשון הרע, והמספר נאמן עליו כשני עדים, רשאי להאמינו. ח. אמנם אף באופן זה, שהשומע מאמין למספר כמו לשני עדים, והוא מספר לו דברים […]
(60) הלכות לשון הרע, כלל ז, ה-ו
ה. מותר לקבל ולהאמין ללשון הרע על אדם הידוע ומוחזק כרשע, שעובר עבירות שידוע איסורן בכל ישראל. ו. אם אדם מספר לחבירו לשון הרע בדבר שהוא גנאי גם על עצמו וגם על אחר, יכול להאמין לגנאי שהוא מספר על עצמו, אך לא במה שהוא מספר על אחר. * * * פירוט ההלכה היומית: ה. האיסור […]
(59) הלכות לשון הרע, כלל ז, ג-ד
ג. אסור להאמין לדברי לשון הרע גם אם שני אנשים או יותר סיפרו זאת, אלא רק לחשוש. ד. אף אם התפרסם על אדם מסוים שעשה דבר איסור, אין להאמין לדבר אלא רק לחשוש לו, ואם מספרו לאחרים (לאחר שכבר התפרסם הדבר) יזהר שלא לכוין לפרסם את הדבר יותר. * * * פירוט ההלכה היומית: ג. […]
(58) הלכות לשון הרע, כלל ז, א-ב
א. אסור להאמין לדברי לשון הרע גם אם סופרו בפני כמה אנשים. ב. אסור להאמין ללשון הרע אפילו אם סיפר זאת המספר בפני אותו אדם, ואפילו אם אותו אדם שתק בניגוד להרגלו, אין זו ראיה שהסיפור אמיתי, ואסור להאמין לו. * * * פירוט ההלכה היומית: א. איסור קבלת לשון הרע הוא גם באופן שהמספר […]
(57) הלכות לשון הרע, כלל ו, יא-יב
א. אף שמותר לחשוש ללשון הרע שמא הוא אמת, אך אסור להאמין לכך, ולא לעשות לאותו אדם איזה מעשה, או נזק או ביוש מחמת אותו לשון הרע, וכן אסור לשונאו, אלא מותר רק לחשוש לדבר ולהזהר. יב. מי ששמע לשון הרע והאמין לו, ורוצה לעשות תשובה, יסיר מליבו את הלשון הרע ולא יאמין לו, ויקבל […]
