2584. דיני ברכת הגומל, כו-כז
כו. מי שהתעלף והתעורר, אינו מברך הגומל. ואם נסע מעיר לעיר שיעור פרסה, טוב שיכוין בעת שיברך הגומל לפטור בברכתו גם את מה שהתעלף והתעורר. כז. מי שחלה בשפעת ונפל למשכב באופן שהוא גרם לעצמו החולי על ידי חוסר זהירותו, לכשיתרפא מחוליו צריך לברך הגומל בשם ומלכות, ככל חולה שנתרפא. אולם מי שניסה לאבד עצמו […]
2583. דיני ברכת הגומל, כב-כה
כב. בכל חולי צריך לברך, אפילו אינו חולי של סכנה, ולא מכה פנימית, אלא כל שעלה למטה וירד צריך לברך. ולכן פצועי תאונת דרכים שנפלו למשכב, צריכים לברך ברכת "הגומל" לאחר שיבריאו. וכל שכן מי שהיה חולה בכל גופו שכיוצא בו מחללין עליו את השבת על ידי גוי, שצריך לברך הגומל. אולם מי שחש בראשו, […]
2582. דיני ברכת הגומל, כ-כא
כ. הטס באוירון מעיר לעיר שיעור שעה ושתים עשרה דקות, כשמגיע למחוז חפצו לשלום יברך ברכת הגומל, אף על פי ששדה התעופה קרוב למקום מגוריו, שגם זה בכלל הולכי מדברות ודרכים. ואם טס באוירון פחות מזמן זה, אינו מברך, וכדין הנוסע במכונית מהירה, שאם שהה בדרך פחות משיעור שעה וחומש, אינו מברך הגומל, אף אם […]
2581. דיני ברכת הגומל, יז-יט
יז. הנוסעים בכבישים שמצוי בהם סכנה, כגון בכבישי יהודה ושומרון בזמן הזה, שמצוי בהם יידוי אבנים ובקבוקי תבערה וכדומה, מברך הגומל אפילו אם נסע פחות משיעור פרסה. ואם נוסע בכבישים אלה כל יום, יברך הגומל בשבת, [בין גברא לגברא], לפטור כל נסיעותיו במשך השבוע. יח. הנוסע מעיר לעיר שיעור פרסה, יש אומרים שלא יברך ברכת […]
2580. דיני ברכת הגומל, טו-טז
טו. הנוסע מעיר לעיר בכל רחבי הארץ, אם יש בנסיעתו כשיעור פרסה, שהוא שעה וחומש, [שבעים ושתים דקות] בין ברכבת ובין באוטובוס וברכב פרטי, צריך לברך אחר כך "הגומל", לפי מנהג הספרדים ועדות המזרח. ואף אם יש בדרך נקודות ישוב ומושבים, גם בזה מנהגינו לברך הגומל. ואם נוסע מעיר לעיר פחות משיעור זה, לא יברך […]
2579. דיני ברכת הגומל, יג-יד
יג. מי שהתחייב בברכת הגומל, לכתחלה ישתדל לברך ברכה זו בתוך ג' ימים, ואפילו שלא בפני ספר תורה ובשעת קריאת התורה, ושלא בפני ב' חכמים, רק שיהיו שם עשרה, שאין להמתין ולאחר בשביל זה ברכה זו. ואם איחר מלברך ברכת הגומל יש לו תשלומין לברך כל זמן שירצה, אלא שנכון שלא לאחר יותר מג' ימים. […]
2578. דיני ברכת הגומל, יא-יב
יא. מי שנתחייב בברכת הגומל, כגון שהיה חולה [עלה למטה] ונתרפא [הערה: אפילו עלה למטה מחמת חוליו וירד, ואין צריך ג' ימים] ועלה לעליית מפטיר, יש לו לברך ברכת הגומל אחר סיום ברכות ההפטרה, ולא בין קריאת התורה להפטרה. יב. מי שנתחייב בברכת הגומל, כגון שנסע מעיר לעיר שיעור פרסה וכדומה, ואינו עולה לקריאת התורה, […]
2577. דיני ברכת הגומל, ט-י
ט. צריך לברך ברכה זו בפני עשרה ושנים מהם תלמידי חכמים, דכתיב, וירוממוהו בקהל עם, ובמושב זקנים יהללוהו. ואם אין תלמידי חכמים מצויים בעיר, יברך אפילו שלא בפני תלמידי חכמים. ונהגו לברך ברכת הגומל אחר קריאת התורה, לפי שיש שם עשרה. ולכתחלה אין להקל לברך שלא בפני עשרה אפילו לגבי אשה. ומכל מקום בדיעבד מי […]
2576. דיני ברכת הגומל, ז-ח
ז. נשים חייבות לברך ברכת "הגומל" לאחר שנתרפאו ממחלה, או לאחר לידת בן או בת. ולכתחלה תברכנה כשעושים מסיבה בבית להולדת הבת, או בעת לימוד "ברית יצחק" שנוהגים לערוך בליל הברית, או בעת סעודת המילה, כשיש שם עשרה אנשים גדולים. ותברכנה בפתח החדר, בקול רם, כדי שישמעו את הברכה. וכן יכולות לברך בעזרת נשים, כשיש […]
2575. דיני ברכת הגומל, ה-ו
ה. מי שהיה בבית האסורים ויצא משם, ונתחייב בברכת הגומל, וגם נסע מעיר לעיר שיעור מהלך פרסה, אף שנתחייב בברכת הגומל ב' פעמים, אינו מברך אלא ברכה אחת, ועולה לו לזה ולזה. וכן מי שהיה חולה וגם נסע לחו"ל, ברכה אחת פוטרתו. ו. חטופי מטוס ששוחררו יש להם לברך ברכת הגומל. אבל קרוביהם וידידיהם אין […]
