2340. דיני חציצה בנטילת ידים, ז-ח
ז. וכן מי שיש לו גבס על ידו האחת, נוטל ידו השניה למצות נטילת ידים לסעודה, ויברך בנוסח הרגיל "על נטילת ידים", אף על פי שאינו נוטל אלא רק יד אחת. ומכל מקום בדיעבד שטעה ובירך על נטילת יד, ולא תיקן בתוך כדי דיבור, יצא ידי חובה, ולא יחזור לברך. ח. חולה שיש בו סכנה […]
2339. דיני חציצה בנטילת ידים, ה-ו
ה. רטייה שעל גבי המכה, אין צריך להסירה כדי ליטול את הידים, ויטול שאר היד במקום שהוא מגולה. ואם יכול להוציא את הרטייה שלא על גבי המכה ממש, נוטל ומברך, אבל אם אי אפשר לצמצם להשאיר הרטיה שעל גבי המכה ממש בלבד, ולהוציא את הרטיה מסביב, נוטל בלי ברכה. ו. מי שידו האחת מלאה בחבורות, […]
2338. דיני חציצה בנטילת ידים, ג-ד
ג. אשה שאינה רגילה להסיר את הטבעת מעל אצבעה בעת עשיית עוגה, וכדומה, מותר לה ליטול את ידיה עם הטבעת, ואין זה נחשב לחציצה, אפילו אם הטבעת מהודקת. ואם יש בטבעת אבן יקרה, שדרכה של האשה להקפיד להסיר את הטבעת כדי שהאבן לא תתקלקל מהעיסה, חשיב חציצה, וצריכה להוציא הטבעת קודם הנטילה. ואם אינה מקפידה […]
2337. דיני חציצה בנטילת ידים, א-ב
א. צריך להזהר מחציצה, שכל דבר החוצץ בטבילה חוצץ בנטילת ידים. ושמן ונפט שעל גב היד, או משחה, אף על פי שאין המים הבאים על הידים מלחלחים את היד, אין בזה חציצה. וכן אם נטל ידיו ולא נאחזו המים ביד באיזה מקום, ונשאר שם יבש, אף על פי כן עלתה לו הנטילה. ב. צריך לנקות […]
2336. מים כשרים לנטילת ידים, כא-כג
כא. מים שהיו בתוך כלי ושהו בבית הכסא, אפילו היו מכוסים, נכון להחמיר היכא דאפשר שלא ליטול בהם את הידים. ובשעת הדחק יש להקל, ובפרט בבתי כסא של זמנינו שיש להקל בהם יותר. כב. אם אין לו מים כלל, מותר ליטול ידיו בשכר ושאר משקין, [חוץ מן היין], ואין בזה משום ביזוי אוכלין, כיון שצריך […]
2335. מים כשרים לנטילת ידים, יט-כ
יט. אין להתיר לכתחלה ליטול הידים לסעודה (ולשחרית) בחדר אמבטיא שיש שם בית כסא, אף על פי שקבוע בו סילון מים השוטפים בזרם אדיר ומנקים את האסלה היטב. ובשעת הדחק שאין לו מקום אחר לנטילת ידים, יש להקל. כ. חדר אמבטיא שאין שם בית כסא, ויש שם ברז קבוע עם קערת רחצה, מותר לכתחלה ליטול […]
2334. מים כשרים לנטילת ידים, יח
יח. אין נוטלים ידים ממי הים, שהרי מים אלה אינם ראויים לשתיית כלב. ולכן יטביל ידיו במי הים, והוא הדין במעיין, אפילו אין בו ארבעים סאה, שיטביל שם את ידיו, ועלתה לו לנטילה, כל שמתכסין ידיו בהם בבת אחת. [ויברך על נטילת ידים כמבואר לעיל, אלא שבמעיין פחות מארבעים סאה לא יברך]. ואם הרתיח את […]
2333. מים כשרים לנטילת ידים, טז-יז
טז. מים חמים שהתחממו על ידי האש, מותר ליטול מהם נטילת ידים. ונכון שימתין עד שהמים יהיו פושרין, שאז לכולי עלמא אפשר ליטול מהם נטילת ידים, בפרט שקשה ליטול הידים במים חמים שהיד סולדת בהם. יז. מים סרוחים, שאין הכלב יכול לשתות מהם, אין ליטול מהם נטילת ידים, ומים סרוחים שזקקום, יש אומרים שחזרו להכשרם […]
2332. מים כשרים לנטילת ידים, יד-טו
יד. מים שהונחו בחבית חדשה כדי שהחבית תשאב מהמים, ואחר כך נותנים לתוך החבית יין, או שמן, ואז החבית לא תשאב מהיין והשמן, יש להכשיר מים אלה לנטילת ידים, ואינם נחשבים כמים שנעשה בהם מלאכה. טו. מים ששתה מהם כלב או חזיר, אף שלדעת מרן השלחן ערוך אין לפוסלן לנטילת ידים, מכל מקום נכון לחוש […]
2331. מים כשרים לנטילת ידים, יא-יג
יא. מים המתהווים על ידי קרח שנימס, כשרים לנטילת ידים. וכן מים של מקרר קרח, כשרים לנטילת ידים ואינם חשובים כמים שנעשה בהם מלאכת קירור, שהרי פנים חדשות באו לכאן. יב. מים שהיה יודע את משקלם ושקל כנגדם בשר, אף על פי שלא נעשה מלאכה בגופן, פסולים לנטילת ידים. יג. נתן מים לתוך כלי כדי […]
