הלכות מעילה, פרק ג
יא) נהנה קודם זריקה מבשר קדשי קדשים שנטמא, או שנהנה מאימורי קדשים קלים, אף על פי שהעלן לראש המזבח, הרי זה פטור. יב) קדשי המזבח – בהמות הקדושות להיקרב על גבי המזבח, חַלָבָן של הבהמות וביציהן של העופות, אסור ליהנות מהן, והנהנה לא מעל. לפיכך, ולד הקדשים, וכן ולד המעשר, לא יינק חלב מאמו, שהרי […]
הלכות מעילה, פרק ג
יא) נהנה קודם זריקה מבשר קדשי קדשים שנטמא, או שנהנה מאימורי קדשים קלים, אף על פי שהעלן לראש המזבח, הרי זה פטור. יב) קדשי המזבח – בהמות הקדושות להיקרב על גבי המזבח, חַלָבָן של הבהמות וביציהן של העופות, אסור ליהנות מהן, והנהנה לא מעל. לפיכך, ולד הקדשים, וכן ולד המעשר, לא יינק חלב מאמו, שהרי […]
הלכות מעילה, פרק ג
ט) וכן קומץ שיצא לחוץ, או לן, וחזר והקטירו, מועלין בשירים, שהרי לא היה שם שעת היתר, שהרי קודם ההקטרה אסור לאכול את השיריים, וההקטרה עצמה היתה כבר לאחר הפסול. אבל אם נטמא הקומץ והקטירו, אין מועלין בשירים, כיון שהציץ מרצה על הטמא, ואינו מרצה לא על הלן ולא על היוצא. יצאו השירים או נטמאו, […]
הלכות מעילה, פרק ג
ז) כל חטאת עוף או עולת עוף שנפסלה בשינוי דרך עשייתה, או בשינוי מקום עשייתה, מועלין בה, חוץ מעולת העוף שנמלק למטה מחוט הסיקרא שבמזבח, כמליקת חטאת, ועשאה לשם חטאת, שאף על פי שלא עלתה לבעלים לשם חובה, אין מועלין בה, הואיל ושינה שמה ומקום עשייתה, ושינה מעשיה לשם דבר (-לשם חטאת) שאין בו מעילה. […]
הלכות מעילה, פרק ג
ד) כל חטאות המתות [-שמניחים אותם למות], כגון ולד חטאת, ותמורתה, וכיוצא בהן, אסור ליהנות בהן. ואם נהנה, לא מעל. ה) וכל חטאת שדינה הוא שתרעה עד שיפול בה מום, מועלין בה עד שתפדה. ו) המפריש חטאתו ואבדה, והפריש אחרת תחתיה, ואחר כך נמצאת הראשונה, והרי שתיהן עומדות, ושחט שתיהן כאחת, וזרק דם אחת מהן, אין […]
הלכות מעילה, פרק ג
ב) קיבלו הפסולין את הדם, וזרקוהו, וחזרו הכהנים הכשרים לעבודה וקיבלו את שאר דם הנפש וזרקוהו, אין מועלין בבשרן של קרבנות אלו, לפי שאין הפסולין עושין שאר דם הנפש שירים, שהם פסולים, חוץ מן הטמא, הואיל וראוי הטמא לעבודת צבור עושה שאר דם שירים. ג) כיצד, קיבל הטמא וזרק, אף על פי שחזר הכשר וקיבל […]
הלכות מעילה, פרק ג
א) קדשי מזבח שמתו, יצאו מידי מעילה דבר תורה, אבל מועלין בהן (-יש בהם איסור מעילה) מדברי סופרים. וכן אם נפסלו בדברים שיפסלו בהן הקרבנות שכבר ביארנום, מועלין בהן מדברי סופרים. במה דברים אמורים, בשלא היה להן שעת היתר לאכילת כהנים, אבל אם היה לקדשי קדשים הנאכלים שעת היתר, ואחר כך נפסלו ונאסרו באכילה, הואיל […]
הלכות מעילה, פרק ב
טו) דישון המזבח הפנימי, ודישון נרות המנורה, לא נהנין ולא מועלין. טז) כל בהמת קדשי קדשים שהיא בעלת מום, בין שקדם מום קבוע להקדשה, ובין שקדם הקדשה למום קבוע, ואפילו היתה מחוסר זמן, מועלין בהם משעה שהוקדשו עד שיפדו. אבל תורין שלא הגיע זמן הקרבתם, שהרי הם כשרים רק בגדלותם, ובני יונה שעבר זמנן, שהרי […]
הלכות מעילה, פרק ב
יג) גחלת שפקעה ונפלה מעל המזבח, בין לפני חצות בין לאחר חצות הלילה, לא נהנין בה, ולא מועלין – הנהנה אינו עובר באיסור מעילה. אבל גחלת של קדשי בדק הבית, מועלין בה. והשלהבת, לא נהנין ולא מועלין – אסור להנות ממנה, אך אין בה איסור מעילה. יד) דשן המזבח החיצון, בין קודם הרמת הדשן, בין […]
הלכות מעילה, פרק ב
יא) כל דמי שחיטת הקדשים אין מועלין בו, בין לפני כפרה בין לאחר כפרה, עד שיצא לנחל קדרון. יצא הדם לנחל קדרון, מועלין בו, מפני שהיה נמכר לגנות ודמיו הקדש. אבל המקיז דם לבהמת קדשים, הרי הוא אסור בהנייה, ומועלין בו, הואיל ואינה יכולה לחיות בלא דם, הרי הוא כגופה. יב) העצמות, והגידים, והקרנים, והטלפים, […]
