יום חמישי
י"ט סיון התשפ"ו

אצל אחינו האשכנזים יש מושג שנקרא "חיוב", כלומר האבל על אביו או אמו ל"ע עובר קבוע לפני התיבה, אצלם זו ממש חובה. האם אצלנו הספרדים, יש חובה כזו מפורשת בפוסקים (שו"ע למשל)? ברור שיש לומר קדיש, ואולי אפילו יש עניין וזכות לנפטר שבנו עובר לפני התיבה, אך אני שואל האם יש חובה מפורשת ומוחלטת בפוסקים לעבור לפני התיבה? הרי אצל רוב קהילות הספרדים יש ש"צ קבוע שעובר לפני התיבה, ולא נתקלתי בבית כנסת ספרדי שמזיז את הש"צ הקבוע מפני אבלים הרוצים לעבור קבוע לפני התיבה.

תשובה »

אנו עורכים בעז"ה בר מצוה לבנינו בזמן הקרוב, והוריי רגילים לתת לנו לפני כל בר מצוה סך 5000 ₪, להשתתפות בהוצאות. האם צריך להפריש מזה מעשר כספים, או שכיון שזה מיועד להוצאות מסוימות אין צורך (כמובן שכל הכסף מתערבב בחשבון בנק, אבל בגדול זו מתנה להשתתפות בהוצאות. כמו כן, אנו שוכרים דירה ב 6000 ₪ ומשכירים דירה ב 4500 ₪, האם אנו צריכים לתת מעשר כספים מהשכירות שאנו מקבלים? או שזה מתקזז? ובמידה וצריך, ואם זה נפק"מ, אנו משלמים עדיין משכנתא של 2500 ₪ על הדירה שאנו משכירים, האם זה מתקזז?

תשובה »

אנו עתידים להשיא בעז"ה את ביתנו בי' באב, כמובן לאחר השקיעה. רצינו לברר האם מותר להגיש 'בר פתיחה' לפני השקיעה, או שזה נחשב כמו התחלת סעודת נישואין וכדומה שראוי להמנע ממנה בי' באב, אלא להמתין לאחר השקיעה והחופה. (אנו נוהגים כדעת המחבר / הבן איש חי / כף החיים וסיעתם, שכמדומה מחמירים יותר בענין זה של י' באב.] שאלה נוספת: אבלים על אב ואם, שאינם יכולים להשתתף בחתונה עצמה, האם יכולים להשתתף ולאכול ב'בר פתיחה' שלפני החופה?

תשובה »

יש לי תלמידה לשעבר, שההורים שלה היו מאד מיודדים איתנו. האבא היה ת"ח גדול בכולל עם בעלי והאמא היתה מחנכת בביה"ס יחד איתי והיינו מאד בידידות. הבחורה בת 27-28 האב נפטר ממחלה קשה והאמא נפטרה בפתאומיות לפני 4 שנים. 3 אחיות נישאו בשנתיים האחרונות ב"ה ועקפו אותה. בין היתר, גם זה השפיע עליה מאד לרעה. הבחורה תמיד היתה קצת מסורבלת מבחינה חברתית – איזשהו קושי או שוני חברתי אבל מאד חכמה וחביבה רק קצת לפעמים לא כמו כולם… חשוב לציין שכשהיתה תלמידה בביה"ס אף פעם לא היתה בעיה מנטלית אבל אחרי הטראומות שעברה אני יודעת שהיא כעת במצב רגשי לא יציב. לפעמים כשהיא עצובה או מרירה היא יכולה לטרוק דלתות, או להשליך חפצים לפעמים סובלת מנידודי שינה, לפעמים ממצב רוח מר. ב"ה היא הולכת לטיפול רגשי. אחותה אמרה לי שהתרפיסטית מכוונת אותה לקחת כדורים אבל היא מסרבת בכל תוקף. הרבה מנסים להציע לה שידוכים מכירים את הבעיות החיצוניות (החברתיות) ומציעים משהו בהתאם. אבל אני יודעת את השאר. (היא שולחת את כולם אלי לבירורים.) מחר צריכים להגיע אלינו משפחה שיש להם בן שגם הוא קצת מסורבל חברתית ורוצים לברר אצלי עליה, בתור מי שהכי קרובה אליה. האם אני חייבת לספר את מה שנודע לי מאחותה? יש הרבה ידידות שטוענות שברגע שתתחתן ותהיה לה הפינה שלה, היא תרגע. אחרות טוענות שאי אפשר ככה להתחתן. אבל הבעיה היא שאת כולם היא שולחת אלי ואם אני אומר לכל אחד את הפרט הזה שאני יודעת – אף אחד לא ישתדך איתה… מה עלי לעשות? מחר מגיעים אלי זוג לשמוע פרטים מה עלי להגיד? אם אפשר לענות כמה שיותר מהר כי כבר מחר אדרש לענות תשובה.

תשובה »

ביתנו, כבת 18, עמדה בתחנת אוטובוס, ואוטובוס שנכנס לתחנה פגע בראשה עם המראה, בסייעתא דשמיא – חוץ מכאב חזק של המכה שנמשך כמה ימים – היא יצאה ללא פגע. שאלתינו היא האם היא צריכה לברך ברכת הגומל, וכן האם היא צריכה לברך כשעוברת שם (לאחר 30 יום) 'ברוך שעשה לי נס במקום הזה'. השאלה היא למנהג הספרדים (בן איש חי – כף החיים וסיעתם).

אם הפגיעה היתה חזקה שנחשבת 'מסוכנת', כלומר, לא משהו שכבר כמעט עצר באופן מוחלט אלא שעדיין נסע קצת ואז היתה הפגיעה, ולכן יש כאן באמת נס:


ברכת הגומל למנהג עדות המזרח- בדרך כלל המנהג שלא מברכים בשם ומלכות אלא מברכים בלי שם ומלכות, נשים כמעט ולא מברכות בכלל מלבד בלידה, לכן לא תברך ואם תרצה יכולה ללכת לבית כנסת ולשמוע ברכת הגומל ממישהו אחר שמברך [צריך לומר לו שיוציא ידי חובה]


ברכת ברוך שעשה לי נס – יש מחלוקת אם מברכים על נס כזה, למעשה נכון לברך בלי שם ומלכות.


האם "זמני היום" באתר יועילו לך?