א. הרואה את חבירו שרוצה להשתתף עם אדם מסוים, והוא משער שבוודאי ייגרם לו מחמת כן דבר רע, מותר לו לספר לו זאת כדי להצילו מאותו דבר, ובלבד שיתקיימו התנאים דלהלן.
ב. ואלו התנאים: 1. יתבונן שאותו דבר באמת רע. 2. לא יגדיל את הסיפור לרוע יותר ממה שהוא. 3. יכוין לתועלת ולא משום שנאה, ויתבונן גם שתהיה תועלת אמיתית מדבריו. 4. אם הוא יכול לגרום לאותה תועלת בלי לספר זאת, אסור לו לספר. 5. ההיתר הוא רק אם לא תיגרם רעה לאותו אדם, אלא רק תימנע ממנו ההטבה של אותה שותפות.
* * *
פירוט ההלכה היומית: א. יש אופנים שבהם מותר לספר רכילות לכתחילה, כגון שרואה האדם שחבירו רוצה להיות שותף עם אדם אחר באיזה ענין, והוא משער שבודאי ייגרם לו על ידי זה ענין רע, שבאופן זה עליו לומר זאת לחבירו כדי להצילו מאותו ענין רע, ובלבד שיתקיימו חמשת התנאים דלהלן.
ב. ואלו התנאים: 1. יזהר מאד שלא יחליט בדעתו מיד שאותו דבר שייגרם לו הוא באמת רע, אלא יתבונן היטב מתחילה לראותו אם הוא באמת רע. 2. לא יגדיל בסיפורו את הענין לרע יותר ממה שהוא באמת. 3. יכוין רק לתועלת, ולא משום שנאה שיש לו עליו. [וגם יתבונן שתהיה תועלת מדבריו, כי לפעמים הוא מכיר בטבעו של חבירו, ויודע שלא ישמע לו וישתתף עם אותו אדם, ורק יגרום שכשתהיה מריבה ביניהם יאמר לו 'יפה אמרו עליך, שאין ראוי להשתתף עמך' וכדומה, ולאדם כזה אין לספר, כי הוא מכשילו באיסור רכילות]. 4. אם הוא יכול לגרום לאותה תועלת בלי לספר את הדבר הרע, אין לספרו. 5. ההיתר הוא רק אם סיפורו לא יגרום רעה לאותו אדם, אלא רק שיפסיד את הטובה שיכולה להיגרם לו על ידי השותפות, אף שדבר זה הוא רע עבורו. אבל אם ייגרם לו מחמת סיפורו רעה ממש, אסור לספר [אלא אם כן יתקיימו בו פרטים נוספים שיבוארו להלן ס"ה וס"ו]. וכל שכן אם הוא רואה שמחמת סיפורו יגרם רעה רבה לאותו אדם, יותר ממה שמגיע לו לפי הדין, שבודאי אסור לספר.
