יום חמישי
י"ט סיון התשפ"ו

אצל אחינו האשכנזים יש מושג שנקרא "חיוב", כלומר האבל על אביו או אמו ל"ע עובר קבוע לפני התיבה, אצלם זו ממש חובה. האם אצלנו הספרדים, יש חובה כזו מפורשת בפוסקים (שו"ע למשל)? ברור שיש לומר קדיש, ואולי אפילו יש עניין וזכות לנפטר שבנו עובר לפני התיבה, אך אני שואל האם יש חובה מפורשת ומוחלטת בפוסקים לעבור לפני התיבה? הרי אצל רוב קהילות הספרדים יש ש"צ קבוע שעובר לפני התיבה, ולא נתקלתי בבית כנסת ספרדי שמזיז את הש"צ הקבוע מפני אבלים הרוצים לעבור קבוע לפני התיבה.

תשובה »

אנו עורכים בעז"ה בר מצוה לבנינו בזמן הקרוב, והוריי רגילים לתת לנו לפני כל בר מצוה סך 5000 ₪, להשתתפות בהוצאות. האם צריך להפריש מזה מעשר כספים, או שכיון שזה מיועד להוצאות מסוימות אין צורך (כמובן שכל הכסף מתערבב בחשבון בנק, אבל בגדול זו מתנה להשתתפות בהוצאות. כמו כן, אנו שוכרים דירה ב 6000 ₪ ומשכירים דירה ב 4500 ₪, האם אנו צריכים לתת מעשר כספים מהשכירות שאנו מקבלים? או שזה מתקזז? ובמידה וצריך, ואם זה נפק"מ, אנו משלמים עדיין משכנתא של 2500 ₪ על הדירה שאנו משכירים, האם זה מתקזז?

תשובה »

אנו עתידים להשיא בעז"ה את ביתנו בי' באב, כמובן לאחר השקיעה. רצינו לברר האם מותר להגיש 'בר פתיחה' לפני השקיעה, או שזה נחשב כמו התחלת סעודת נישואין וכדומה שראוי להמנע ממנה בי' באב, אלא להמתין לאחר השקיעה והחופה. (אנו נוהגים כדעת המחבר / הבן איש חי / כף החיים וסיעתם, שכמדומה מחמירים יותר בענין זה של י' באב.] שאלה נוספת: אבלים על אב ואם, שאינם יכולים להשתתף בחתונה עצמה, האם יכולים להשתתף ולאכול ב'בר פתיחה' שלפני החופה?

תשובה »

יש לי תלמידה לשעבר, שההורים שלה היו מאד מיודדים איתנו. האבא היה ת"ח גדול בכולל עם בעלי והאמא היתה מחנכת בביה"ס יחד איתי והיינו מאד בידידות. הבחורה בת 27-28 האב נפטר ממחלה קשה והאמא נפטרה בפתאומיות לפני 4 שנים. 3 אחיות נישאו בשנתיים האחרונות ב"ה ועקפו אותה. בין היתר, גם זה השפיע עליה מאד לרעה. הבחורה תמיד היתה קצת מסורבלת מבחינה חברתית – איזשהו קושי או שוני חברתי אבל מאד חכמה וחביבה רק קצת לפעמים לא כמו כולם… חשוב לציין שכשהיתה תלמידה בביה"ס אף פעם לא היתה בעיה מנטלית אבל אחרי הטראומות שעברה אני יודעת שהיא כעת במצב רגשי לא יציב. לפעמים כשהיא עצובה או מרירה היא יכולה לטרוק דלתות, או להשליך חפצים לפעמים סובלת מנידודי שינה, לפעמים ממצב רוח מר. ב"ה היא הולכת לטיפול רגשי. אחותה אמרה לי שהתרפיסטית מכוונת אותה לקחת כדורים אבל היא מסרבת בכל תוקף. הרבה מנסים להציע לה שידוכים מכירים את הבעיות החיצוניות (החברתיות) ומציעים משהו בהתאם. אבל אני יודעת את השאר. (היא שולחת את כולם אלי לבירורים.) מחר צריכים להגיע אלינו משפחה שיש להם בן שגם הוא קצת מסורבל חברתית ורוצים לברר אצלי עליה, בתור מי שהכי קרובה אליה. האם אני חייבת לספר את מה שנודע לי מאחותה? יש הרבה ידידות שטוענות שברגע שתתחתן ותהיה לה הפינה שלה, היא תרגע. אחרות טוענות שאי אפשר ככה להתחתן. אבל הבעיה היא שאת כולם היא שולחת אלי ואם אני אומר לכל אחד את הפרט הזה שאני יודעת – אף אחד לא ישתדך איתה… מה עלי לעשות? מחר מגיעים אלי זוג לשמוע פרטים מה עלי להגיד? אם אפשר לענות כמה שיותר מהר כי כבר מחר אדרש לענות תשובה.

תשובה »

רציתי לברר כמה פרטים לענין פירות הקדושים בקדושת שביעית (אוצר בית דין) 1.בסופר לידינו הפירות מוצעים למעשה גם לחילונים – שככל הנראה אינם שומרים על קדושת הפירות – האם יש צורך לעורר את אחראי אוצר בית דין בענין זה – או שזה בסדר ? 2. באכילת הפירות אנו כמובן מסירים חלקים נגועים קלות וכן גלעינים וסריגי הענבים וכו, האם צריך להניחם בפח שמיטה על אף שאינם ראויים לאכילה ? 3. עלים הדבוקים על פירות אלו – אף הם קדושים בקדושת שביעית – וצריך להשליכם לפח השמיטה ?

1. זה לא בסדר מכמה טעמים, ואחד מהם מה שכתבת, וגם קרוב לודאי שנכלל באיסור מסירת פירות שביעית לנכרי, אבל למעשה נהוג להקל כי מצד אחד בית דין רוצה לתת לציבור את הפירות ומצד שני כאשר נהגו למכור את הפירות בחנויות ולא בתחנות חלוקה [שהתקבל להיתר בגלל המצב] אין אפשרות למנוע חילונים לקנות.


אמנם, דבר נכון לעורר אותם שיתלו שלטים אוצר בית דין בצורה בולטת מאוד וכך אולי החילונים קצת יימנעו מלקנות, זה הדבר היחיד שניתן לעשות ונכון לעשות.


2.  כמעט תמיד מסירים מסביב עוד משהו שעדיין ראוי לאכילה, ולכן תמיד צריך לשים בפח שמיטה [כל יום בשקית נפרדת]


3. עלים לא ראוים לאכילה ואפשר לזורקם.


האם "זמני היום" באתר יועילו לך?