שיעור 627, ספר תהילים, פרק קלו, א-ה

(א) הוֹד֣וּ לַֽיהוָ֣ה כִּי־ט֑וֹב כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃

(ב) ה֭וֹדוּ לֵֽאלֹהֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֑ים כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃

(ג) ה֭וֹדוּ לַֽאֲדֹנֵ֣י הָֽאֲדֹנִ֑ים כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃

(ד) לְעֹ֘שֵׂ֤ה נִפְלָא֣וֹת גְּדֹל֣וֹת לְבַדּ֑וֹ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃

(ה) לְעֹשֵׂ֣ה הַ֭שָּׁמַיִם בִּתְבוּנָ֑ה כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃

פרק קלו

לאחר שציוה את ישראל להלל את ה' ולברכו, מצוה עליהם עתה להודות לו על כל הטובות שקיבלו ממנו:

(א) הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב – על הטובות שעשה לנו, מצד טובו וחסדיו, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ – כי חסדו קיים לעולם, בין בזמן שהנהגת העולם היא בדרכי הטבע, ובין בזמן שהנהגת העולם היא בדרכי נס ופלא.

(ב) ואומר עתה על ההנהגה הטבעית, הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים – לה' שהוא השולט על כל המלאכים, הממונים על הכוכבים והמזלות, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

(ג) הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים – לה' שהוא השולט על הכוכבים והמזלות עצמם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

(ד) ואומר על ההנהגה הניסית, שאינה באה באמצעות המלאכים או הכוכבים, לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ, בלי אמצעים כלל, אלא אדרבה, משדד את מערכות הטבע ומבטל את הוראת הכוכבים והמזלות, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

(ה) חוזר להודות על ההנהגה הטבעית, לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַיִם בִּתְבוּנָה, ואמר לשון 'עושה', בהווה, כי ה' מחדש בכל יום מעשה בראשית וקיום הבריאה הוא כמו עשייה מחודשת, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.