שיעור 649, ספר תהילים, פרק קמג, ח-יב

(ח) הַשְׁמִ֘יעֵ֤נִי בַבֹּ֨קֶר ׀ חַסְדֶּךָ֮ כִּֽי־בְךָ֪ בָ֫טָ֥חְתִּי הֽוֹדִיעֵ֗נִי דֶּֽרֶךְ־ז֥וּ אֵלֵ֑ךְ כִּֽי־אֵ֝לֶ֗יךָ נָשָׂ֥אתִי נַפְשִֽׁי׃

(ט) הַצִּילֵ֖נִי מֵאֹֽיְבַ֥י ׀ יְהוָ֗ה אֵלֶ֥יךָ כִסִּֽתִי׃

(י) לַמְּדֵ֤נִי ׀ לַ֥עֲשׂ֣וֹת רְצוֹנֶךָ֮ כִּֽי־אַתָּ֪ה אֱל֫וֹהָ֥י רֽוּחֲךָ֥ טוֹבָ֑ה תַּ֝נְחֵ֗נִי בְּאֶ֣רֶץ מִישֽׁוֹר׃

(יא) לְמַֽעַן־שִׁמְךָ֣ יְהוָ֣ה תְּחַיֵּ֑נִי בְּצִדְקָֽתְךָ֓ ׀ תּוֹצִ֖יא מִצָּרָ֣ה נַפְשִֽׁי׃

(יב) וּֽבְחַסְדְּךָ֮ תַּצְמִ֪ית אֹֽ֫יְבָ֥י וְֽ֭הַאֲבַדְתָּ כָּל־צֹֽרְרֵ֣י נַפְשִׁ֑י כִּ֗֝י אֲנִ֣י עַבְדֶּֽךָ׃

(ח) ומסדר עתה בתפילתו ארבע בקשות, א. הַשְׁמִיעֵנִי בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ – מתוך חשכת הלילה של המוות השמיע לי את חסדך בכך שתשוב ותחייני, וכאילו תזריח לי מחדש את שמש הבוקר של חיי, ואת זה אבקש שתעשה יען כִּי בְךָ בָטָחְתִּי. ב. תוציאני מהמערה החשוכה הזו והוֹדִיעֵנִי דֶּרֶךְ זוּ אֵלֵךְ להמלט ממנה, כִּי אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי נַפְשִׁי שתנחה אותי בדרך אמת.

(ט) ג. אחרי שאצא מהמערה הַצִּילֵנִי מֵאֹיְבַי האורבים לי בדרכי, יְיָ, כי אֵלֶיךָ כִסִּתִי את סוד מקומי שאני מסתתר בו, שלא גיליתי זאת לשום אדם, ואתה המכסה את סודי זה, שלא יכירו בו האויבים.

(י) ד. כנגד זה שהאויב ביקש גם להחטיאני, לַמְּדֵנִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ ולא לחטוא. ומוסיף לבקש, כִּי (-כיון ש)אַתָּה אֱלוֹהָי, רוּחֲךָ הטוֹבָה, היא רוח הקודש, תַּנְחֵנִי ללכת בְּאֶרֶץ מִישׁוֹר – בארץ השייכת ליושר, כלומר, בארץ שבה היושר הוא המושל בה.

(יא) עתה חוזר ומבאר את דבריו, מה שאמר "הַשְׁמִיעֵנִי בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ" היינו שלְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּנִי חיי הגוף. וכנגד מה שאמר "הוֹדִיעֵנִי דֶּרֶךְ זוּ אֵלֵךְ", היינו שבְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשִׁי, שאצא מצרת המערה ואמצא את הדרך הנכונה.

(יב) כנגד מה שביקש "הַצִּילֵנִי מֵאֹיְבַי" אומר וּבְחַסְדְּךָ תַּצְמִית (-תכרית) את אֹיְבָי. וכנגד מה שאמר "לַמְּדֵנִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ" מוסיף לומר, וְהַאֲבַדְתָּ כָּל צֹרְרֵי נַפְשִׁי, שהם אויבי הנפש הרוחנית המבקשים להחטיאה, וראוי שתעשה כן, כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ.