מאמר רביעי, כ-כא
כ. הכוזרי: שקע אור (הנבואה) שאתה מספר עליו, שקיעה כזו, שאין הדעת נותנת שהיא תראה עוד, ואבד אבדה נצחית, עד שאין השבתה נראית ומתקבלת על הדעת.
כא. החבר: לא שקע אור זה אלא בעיני מי שאינו רואה אותנו במבט נכון, ומביא ראיה מדלותנו, ענינו ופזורינו בין הגויים, על שקיעת אורנו. ולעמת זאת מביא ראיה מגדולת זולתינו, וזכיתם בחיי העולם הזה וממשלתו בנו, שעליהם מאיר האור.
"בְּנֵי הָעָם הַמֻּטְבַּע בְּטִבְעָם הַדְּבֵקוּת בַּתּוֹרָה וְהַקִּרְבָה לֶאֱלוֹקִים,
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
