שיעור 283, ספר ירמיהו, פרק נא, יא-יד

יא הָבֵ֣רוּ הַֽחִצִּים֮ מִלְא֣וּ הַשְּׁלָטִים֒ הֵעִ֣יר יְהוָ֗ה אֶת־ר֨וּחַ֙ מַלְכֵ֣י מָדַ֔י כִּֽי־עַל־בָּבֶ֥ל מְזִמָּת֖וֹ לְהַשְׁחִיתָ֑הּ כִּֽי־נִקְמַ֤ת יְהוָה֙ הִ֔יא נִקְמַ֖ת הֵֽיכָלֽוֹ׃ יב אֶל־חוֹמֹ֨ת בָּבֶ֜ל שְׂאוּ־נֵ֗ס הַֽחֲזִ֨יקוּ֙ הַמִּשְׁמָ֔ר הָקִ֨ימוּ֙ שֹֽׁמְרִ֔ים הָכִ֖ינוּ הָאֹֽרְבִ֑ים כִּ֚י גַּם־זָמַ֣ם יְהוָ֔ה גַּם־עָשָׂ֕ה אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֖ר אֶל־יֹֽשְׁבֵ֥י בָבֶֽל׃ יג שֹׁכַנְתְּ֙ עַל־מַ֣יִם רַבִּ֔ים רַבַּ֖ת אֽוֹצָרֹ֑ת בָּ֥א קִצֵּ֖ךְ אַמַּ֥ת בִּצְעֵֽךְ׃ יד נִשְׁבַּ֛ע יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת בְּנַפְשׁ֑וֹ כִּ֣י אִם־מִלֵּאתִ֤יךְ אָדָם֙ כַּיֶּ֔לֶק וְעָנ֥וּ עָלַ֖יִךְ הֵידָֽד׃

֍֍ ֍

(יא) הָבֵרוּ הַחִצִּים – אתם, החיצים, שאו כנפיים (ו'הברו' הוא מלשון 'אבר כיונה', והיינו כנפי היונה), מִלְאוּ הַשְּׁלָטִים – הגיעו בעצמכם אל ה'שלטים', שהם המגינים של החיילים, שיש בהם גם כלי לחצים, כי הֵעִיר ה' אֶת רוּחַ מַלְכֵי מָדַי, כִּי עַל בָּבֶל מְזִמָּתוֹ לְהַשְׁחִיתָהּ – ונתן בליבם מזימה להשחית את בבל, והסיבה שרצה ה' להשחיתה, כִּי נִקְמַת ה' הִיא על כבודו שהתחלל על ידי בבל, נִקְמַת הֵיכָלוֹ, שנשרף על ידם.

(יב) וממשיך וקורא אל מלכי מדי, אֶל חוֹמֹת בָּבֶל שְׂאוּ נֵס – הרימו דגל לסמן לכל החיילים להלחם על חומות בבל, הַחֲזִיקוּ הַמִּשְׁמָר, שלא יבואו החיילים השומרים על החומות להלחם בכם, הָקִימוּ שֹׁמְרִים רבים מסביב לעיר, שלא יוכלו יושבי העיר לברוח, הָכִינוּ הָאֹרְבִים להכרית את הבורחים והמתחבאים, כִּי גַּם זָמַם ה', גַּם עָשָׂה בפועל אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל יֹשְׁבֵי בָבֶל.

(יג) את, בבל, שֹׁכַנְתְּ עַל מַיִם רַבִּים, ומתוך כל היו באים סוחרים רבים אלייך, עד שנעשית רַבַּת אוֹצָרֹת, בָּא קִצֵּךְ, אַמַּת בִּצְעֵךְ – כפי מידת העושק שעשקת את שאר האומות.

(יד) נִשְׁבַּע ה' צְבָאוֹת בְּנַפְשׁוֹ, כִּי אִם מִלֵּאתִיךְ אָדָם – תתמלא בבל בבני אדם שילחמו בה, כַּיֶּלֶק – כמין ארבה המגיע במספר עצום להשחית את התבואה, וְעָנוּ עָלַיִךְ בקריאות הֵידָד, על הנצחון במלחמה, ושלילת שללך.