ספר נשים: הלכות גירושין, פרק א

ג) וכך נדרש המשך הפסוק, 'וכתב', מלמד שאינה מתגרשת אלא בכתב. 'לה', לשמה. 'ספר כריתות', דבר הכורת בינו לבינה, שלא ישאר לו עליה רשות, ואם עדיין לא נכרת בינו לבינה, אינה מגורשת, כמו שיתבאר. 'ונתן בידה', מלמד שאינה מתגרשת עד שינתן הגט בידה, או שינתן ביד שלוחה שהוא כידה, או לחצרה, שהכל כידה, כמו שיתבאר. 'ושלחה', שיהיה ענין הגט שהוא המשלח אותה ממנו, ולא שישלח הבעל את עצמו ממנה. ד) כיצד, כתב לה 'הרי את משולחת', או 'הרי את מגורשת', או 'הרי את לעצמך', 'הרי את מותרת לכל אדם', וכל כיוצא בזה הענין, הרי זו מגורשת. וגופו של גט הוא מה שכותב 'הרי את מותרת לכל אדם'. אבל אם כתב לה 'איני בעלך', 'איני ארוסך', 'איני אישך', בכל הלשונות הללו אין זה גט, שנאמר 'ושלחה', ולא שישלח את עצמו. וכן הכותב לאשתו 'הרי את בת חורין', שזו לשון שכותבים בשטר שחרור של עבד, אינו גט.