יד) הרי שכתב בנוסח זה שהתבאר, ולא האריך ווי"ן אלו שהתבאר שצריך להאריכן, או לא כתב היודי"ן היתרות, או שכתב את אותן היודי"ן שאמרנו שלא יכתבו, הרי זה גט פסול מדרבנן, וכן כל כיוצא בזה בכל לשון פסול.
טו) גט שמחק בו אות או תיבה, או שתלה בין השטין – כתב אות או מילה בין השורות, אם היתה זו אות או תיבה מטופס הגט, הרי זה כשר. ואם מן התורף, והיינו שם האיש, שם האשה, הזמן ו'הרי את מותרת לכל אדם', אינו גט. ואם חזר ופירש בסוף הגט שאות פלונית תלויה או נכתבה על המחק, אפילו מתורף הגט, כשר, כשאר שטרות. וכן גט שנמצא קרוע שתי וערב, שהוא קרע של בית דין, הרי זה גט בטל כשאר השטרות. אבל אם נקרע ואינו קרע של בית דין, כשר.
