משנה ב: דְּבַשׁ תְּמָרִים, וְיֵין תַּפּוּחִים, וְחֹמֶץ סִתְוָנִיּוֹת, וּשְׁאָר כָּל מֵי פֵרוֹת שֶׁל תְּרוּמָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב קֶרֶן וְחֹמֶשׁ, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, לֹא מָנוּ חֲכָמִים שִׁבְעָה מַשְׁקִים כְּמוֹנֵי פְטָמִים, אֶלָּא אָמְרוּ, שִׁבְעָה מַשְׁקִין טְמֵאִים, וּשְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין טְהוֹרִין:
משנה יב: יין ושמן זית של תרומה, דינם כתרומה לכל דבר, ומשנתנו דנה בשאר מי פירות: דְּבַשׁ תְּמָרִים, וְיֵין תַּפּוּחִים, וְחֹמֶץ סִתְוָנִיּוֹת (-ענבים שאינם מבשילים עד ימות הסתיו, ועושים מהם חומץ), וּשְׁאָר כָּל מֵי פֵרוֹת שֶׁל תְּרוּמָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב את השותה אותם בשוגג בתשלומי קֶרֶן וְחֹמֶשׁ, כיון שדינם כתרומה לכל דבר, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר מחומש, ומחייב בקרן בלבד, ומודה שאסור לכתחילה לזר לשתות מי פירות אלו. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הסובר שדינם כתרומה, מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשְׁקֶה, כלומר, מחשיב אותם כמשקה לענין זה שהם טמאים ומטמאים, וכן אם באו על זרעים או פירות הרי הם מכשירים אותם לקבל טומאה, כדין מים שמכשירים לקבל טומאה. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אין הדבר כן, ולֹא מָנוּ חֲכָמִים את אותם שִׁבְעָה מַשְׁקִים המכשירים לקבל טומאה כְּמוֹנֵי פְטָמִים – כדרך מפטמי בשמים המונים את צרורות הבשמים שלהם שלא בדקדוק, ואחר כך מוסיפים עליהם, אֶלָּא אָמְרוּ חכמים שרק שִׁבְעָה מַשְׁקִין טְמֵאִים, ומכשירים לקבל טומאה, והם: יין, דבש דבורים, שמן זית, חלב, טל, דם, מים, וּשְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין טְהוֹרִין:
