יום חמישי
ל' אב התשפ"ו

חיפוש בארכיון

מסכת מעשרות, פרק ד, משנה ג

משנה ג: הַנּוֹטֵל זֵיתִים מִן הַמַּעֲטָן, טוֹבֵל אֶחָד אֶחָד בְּמֶלַח וְאוֹכֵל. אִם מָלַח וְנָתַן לְפָנָיו, חַיָּב. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מִן הַמַּעֲטָן הַטָּהוֹר חַיָּב, וּמִן הַטָּמֵא פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַחֲזִיר אֶת הַמּוֹתָר:

משנה ג: הַנּוֹטֵל זֵיתִים מִן הַמַּעֲטָן – כלי שבו מונחים הזיתים לרככן, טוֹבֵל אֶחָד אֶחָד בְּמֶלַח, וְאוֹכֵל ללא הפרשת תרומות ומעשרות, כיון ש'מליחה' הקובעת היא רק כאשר משהה את הפרי במלח זמן מסוים, כדי לרככו, ולא כשמולח רק כדי לתת טעם בפרי ואוכלו מיד. אבל אִם מָלַח את הזיתים וְנָתַן לְפָנָיו שני זיתים או יותר, חַיָּב בהפרשת תרומות ומעשרות. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אם אדם טמא נטל זיתים מִן הַמַּעֲטָן הַטָּהוֹר, חַיָּב בהפרשת תרומות ומעשרות, כיון שאין דעתו להחזיר חלק מהפירות לתוך המעטן, כדי שלא ייטמאו כל הזיתים, וְאם נטל זיתים מִן המעטן הַטָּמֵא, פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַחֲזִיר אֶת הַמּוֹתָר, והרי זו אכילת עראי שאינה מחויבת בהפרשת תרומות ומעשרות.

 

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?