מאמר שני, נו

נו. החבר: נראה איך הפליג דוד המלך במזמור 'השמים מספרים כבוד אל' בשבח התורה, מקום הקדים לתאר את השמש בעלת האור הרב החודר לכל מקום, יפת המראה, ישרת הדרך, והיותה גוף בהיר וזך. וסמך לזה את שבח התורה, באמרו 'תורת ה' תמימה משיבת נפש', כוונתו במאמר הזה, אל תתפלאו לשמוע שבחים אלו על השמש, כי אור תורת ה' בהירה מאור השמש, אורה גלוי ומפורסם, מועיל ומעולה.

לולא בני ישראל לא היתה קבלת התורה, זכותם לקבלת התורה היתה בגלל מעלתם, לא בזכות מעלת משה רבינו. אדרבה, מעלת משה היא בזכותם, כי אהבת ה' לא חלה על יחידים, אלא על ציבור שלם, והם זרע אברהם יצחק ויעקב. ובחר במשה לזכות על ידו את הטוב לישראל, ועל כן אין אנו נקראים 'עם משה', אלא 'עם ה", כמו שאמר הכתוב 'עם ה' אלה', 'עם אלוקי אברהם'.