(205) שער התורה, פרק ט

פרק ט: גַּם זֶה מֵעִנְיַן הַנִּזְכָּר לְעֵיל.

וְעַתָּה נְדַבֵּר אוֹדוֹת יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, דְּהִנֵּה יָדוּעַ, בְּעֵת שֶׁהָלַךְ מִבֵּית אָבִיו לְחָרָן, הָיָה בֶּן שִׁשִּׁים וְשָׁלֹש, כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י, וּבֶן שִׁבְעִים וְשֶׁבַע הָיָה כְּשֶׁבָּא לְבֵית לָבָן, וְאַיֵּה הָיָה אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנִים שֶׁבֵּינְתַיִם? אָמְרוּ חֲזַ"ל, שֶׁהָיָה אֵצֶל שֵׁם וְעֵבֶר וְלָמַד שָׁם בְּבֵית מִדְרָשָׁם.

וְהִנֵּה לִכְאוֹרָה קַשְׁיָא עַל יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְכִי זוֹ הָעֵת וְהָעוֹנָה לְתַלְמוּד תּוֹרָה, וַהֲלֹא בֶּן שִׁשִּׁים וְשָׁלֹש שָׁנָה הָיָה, וְלֹא הָיָה לוֹ עֲדַיִן שׁוּם זֶרַע, וּבִפְרָט שֶׁאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית הַקְּדוֹשָׁה, הַצְּרִיכָה לָצֵאת עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, רַק הוּא מֻכְשָׁר לָזֶה, וְלֹא אִישׁ אַחֵר, וְכָל זֶה יָדוּעַ הָיָה לְיַעֲקֹב אָבִינוּ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י עַל הַפָּסוּק: "כִּי מָלְאוּ יָמָי", וְאֵימָתַי אַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים? עַיֵּן שָׁם. וְהִנֵּה אִם כֵּן בְּוַדַּאי מִצְוָה גְּדוֹלָה, שֶׁיֵּלֵךְ תֵּכֶף אֶל בֵּית לָבָן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לוֹ יִצְחָק, וְלִשָּׂא אִשָּׁה וְלֹא לְהִתְעַכֵּב וּלְהַפְרִישׁ אֶת עַצְמוֹ לְתַלְמוּד תּוֹרָה אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה.

וּלְתָּרֵץ כָּל זֶה נִרְאֶה בִּפְשִׁיטוּת, דְּהִנֵּה יַעֲקֹב אָבִינוּ יָדַע בְּלָבָן, כִּי בְּוַדַּאי לֹא יִתְרַצֶּה לִתֵּן לוֹ בִּתּוֹ, בִּלְתִּי שֶׁיְּקַבֵּל עֲבוּר זֶה מַתָּנָה גְּדוֹלָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ" וְגוֹ'. וְיָדוּעַ, שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ נַעֲשָׂה עָנִי בַּדֶּרֶךְ עַל יְדֵי אֱלִיפָז, אִם כֵּן בְּוַדַּאי יִהְיֶה מֻכְרָח לַעֲבֹד אֶצְלוֹ עֲבוֹדַת עֶבֶד וְלִשָּׂא מִבְּנוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה לוֹ יִצְחָק, וּכְמוֹ שֶׁהָיָה לְבַסּוֹף. וְהָיָה יָרֵא יַעֲקֹב אָבִינוּ לָרֶדֶת אֶצְלוֹ וּלְהִתְעַכֵּב שָׁמָּה, כִּי יָדַע אֶת לָבָן כִּי רַמַּאי הוּא, וְגַם יִרְצֶה לְהַאֲבִידוֹ מִן הָעוֹלָם, וּכְמוֹ שֶׁהֵעִיד עָלָיו הַכָּתוּב לְבַסּוֹף, שֶׁרָדַף אַחֲרָיו וְרָצָה לְהָרְגוֹ, לוּלֵא שֶׁאֱלֹקֵּי אַבְרָהָם הָיָה בְּעֶזְרוֹ וְהִצִּילוֹ, וְגַם בֵּיתוֹ מָלֵא טֻמְאַת תְּרָפִים, וְאֵין בְּכֹחוֹ לַעֲמֹד נֶגֶד טֻמְאָה רַבָּה כָּזוֹ, בִּלְתִּי בִּזְכוּת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה, וּבְבֵית לָבָן לֹא יִהְיֶה בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק לַתּוֹרָה.

וְעַל כֵּן הִקְדִּים אֶת עַצְמוֹ וְנָס אֵצֶל שֵׁם וְעֵבֶר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְלָמַד שָׁם בְּהַתְמָדָה רַבָּה, כִּי כָּל הָאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לֹא שָׁכַב לִישֹׁן פַּעַם אַחַת שֵׁנַת קֶבַע, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד עָלָיו הַכָּתוּב: "וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא", וּכְפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י שָׁם. וּבְלִמּוּד כָּזֶה, אַף כִּי יִתְעַכֵּב אַחַר כָּךְ בְּבֵית לָבָן אֵיזֶה שָׁנִים, לֹא יַזִּיק לוֹ מְאוּמָה. (וּבִדְבָרֵנוּ יִהְיֶה נָכוֹן מְאֹד הַחֶשְׁבּוֹן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, כִּי אַחַר שֶׁהֵם תְּמוּרַת הַשָּׁנִים שֶׁהוּא מֻכְרָח לִהְיוֹת אַחַר כָּךְ בְּבֵית לָבָן, וְיָדַע שֶׁבְּבֵית לָבָן יִהְיֶה עַל כָּל פָּנִים אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, כְּמוֹ שֶׁיָּדוּעַ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לָשׁוּב לְבֵיתוֹ כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נוֹלַד לוֹ יוֹסֵף, כִּי הוּא כְּלֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף, וַיֹּאמֶר וְכוּ' שַׁלְחֵנִי וְאֵלְכָה" וְגוֹ', וּכְפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י, וְיָדוּעַ, שֶׁיּוֹסֵף נוֹלַד בִּזְמַן שְׁנַת אַרְבָּעָה עָשָׂר, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "עֲבַדְתִּיךָ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁתֵּי בְּנוֹתֶיךָ" וְגוֹ'. לְכָךְ לָמַד מִתְּחִלָּה אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּתְכִיפוּת, כְּדֵי שֶׁזְּכוּת אֵלּוּ הָאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה יַעַמְדוּ לוֹ בְּבֵית לָבָן, וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל).