תפילת שחרית, פסוקי דזמרה (מ)

פסוקי דזמרה

ומתי אמרו משה ובני ישראל את השירה הזאת: כִּי – כאשר בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו (-עם רכבו ופרשיו) בַּיָּם וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם – והטביעם, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ אז בַיַּבָּשָׁה שנעשה להם בְּתוֹךְ הַיָּם (-כי בעוד אנשים מישראל עוברים בים, כבר התחילו המצריים לטבוע, והוא פלא בתוך פלא, שהיו שני רוחות בים בזמן אחד, האחד מייבש את המים לפני בני ישראל, והשני ממיס אותם להטביע את מצרים, אבע"ז שמות יד, כט).

לעתיד לבוא יתגלה לעיני כל כִּי לַה' היא הַמְּלוּכָה (-בישראל, שמקבלים את מלכותו ברצון), וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם – והוא מושל על כל הגוים.

וְעָלוּ אז מוֹשִׁיעִים אשר בְּהַר צִיּוֹן (-והם מלך המשיח ושריו, רד"ק; או: שופטי ישראל, אבע"ז) לִשְׁפֹּט – ליטול נקמה ולהעניש אֶת הַר עֵשָׂו (-העיר הגדולה של עמלק שהוא מזרע עשו) – על מה שעשו לישראל, וְהָיְתָה אז רק לַה' הַמְּלוּכָה – כי מלכותו תתגלה בכל העולם. וְהָיָה אז ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ – כי כל גויי עולם יאמינו בו ויכירו במלכותו, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד (-יחיד) בעולם – כי כל העמים יעזבו את אליליהם, וּשְׁמוֹ אֶחָד בעולם – כי לא יזכירו בשם אלוה אחר מלבדו.