הלכות דברים שאינם בטלים ברוב
ז. אם נתערב איסור שהוא בריה (כלומר, בעל חיים, בין חי בין מת) בתוך תערובת, אינו בטל לא ברוב ולא בששים בין אם נתערב במינו ובין שלא במינו, בין באיסורי תורה ובין באיסורים דרבנן. ויש בזה ארבעה תנאים: א. דבר שיש בו או שהיתה בו נשמה (ולא פרי שלם), ואבר שלם של בעל חיים נחשב בריה. ב. איסורו מתחילת ברייתו, אבל עוף טהור שמת ונהיה נבילה אינו בריה, שהרי בתחילת ברייתו היה טהור. ג. שיהיה שלם, אך אם נחתך או נתרסק, כבר אינו בריה, ואפילו אם נחתך לאחר שנודעה התערובת, ובתנאי שלא נעשה בכוונה לבטל האיסור. וכן בריה שנתבשלה, ויצא ממנה חלק מועט על ידי הבישול, כמו שרגיל לצאת ולהתנתק מעט, כבר אינה 'בריה'. ד. שתהא אסורה מחמת עצמה, אבל בריה מותרת שקיבלה טעם איסור (בבישול עם איסור) אין בה דין בריה. כגון, אם בישל דג טהור שלם עם איסור ואח"כ נתערב הדג בדגים טהורים אחרים, בטל ברוב או בששים כדינו.
© ההלכות הן מתוך הספר 'השלחן כהלכתו', כל הזכויות שמורות למחברו הרה"ג ר' י.מ. ווייל שליט"א, אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
וּמְמָרֵק נַפְשׁוֹ לְשֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי"
(רמב"ם, מאכ"א יז)
