ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ה
ה) אם קידשה היבם, ונתן גט לזיקתו – לזיקת היבום המוטלת עליו (ולא למאמרו), פסלה מדרבנן עליו ועל שאר האחין כמו שבארנו, וצריכה גט למאמרו – להפקיע את הקידושין דרבנן, וצריכה חליצה להתירה לזר מן התורה.
ו) המאמר שניתן ליבמה תחלה, ולא קדמו דבר אחר, ולא נעשה אחריו דבר אחר, אלא שבעל אותה זה שנתן לה המאמר, הוא הנקרא מאמר כשר, וכפי שתקנו חכמים שקודם היבום יעשה היבם 'מאמר', והם קידושין דרבנן ביבמה. ואם קדמו גט או חליצה, בין מִיָבָם זה בין מִיָבָם אחר, בין בה בין בצרתה, וכן אם קדמתו בעילה בצרתה, בין ממנו בין מאחיו, או שנעשה אחריו גט או חליצה בין בה בין בצרתה, בין ממנו בין מאחיו, או שבעל או נתן מאמר אחר לצרתה, בין הוא בין אחיו, או שנתן לה אחיו (לאותה יבמה) מאמר אחר, או שאחיו בעלה, הרי זה נקרא מאמר פסול, בין המאמר שקדמוהו המעשים האלו בין המאמר שנתאחרו אחריו, וכפי שיבואר:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
