ו וַיָּבֹ֗א עַד־הָאַ֨יִל֙ בַּ֣עַל הַקְּרָנַ֔יִם אֲשֶׁ֣ר רָאִ֔יתִי עֹמֵ֖ד לִפְנֵ֣י הָֽאֻבָ֑ל וַיָּ֥רָץ אֵלָ֖יו בַּֽחֲמַ֥ת כֹּחֽוֹ׃ ז וּרְאִיתִ֞יו מַגִּ֣יעַ ׀ אֵ֣צֶל הָאַ֗יִל וַיִּתְמַרְמַ֤ר אֵלָיו֙ וַיַּ֣ךְ אֶת־הָאַ֔יִל וַיְשַׁבֵּר֙ אֶת־שְׁתֵּ֣י קְרָנָ֔יו וְלֹא־הָ֥יָה כֹ֛חַ בָּאַ֖יִל לַֽעֲמֹ֣ד לְפָנָ֑יו וַיַּשְׁלִיכֵ֤הוּ אַ֨רְצָה֙ וַֽיִּרְמְסֵ֔הוּ וְלֹֽא־הָיָ֥ה מַצִּ֛יל לָאַ֖יִל מִיָּדֽוֹ׃
֍ ֍ ֍
(ו) וַיָּבֹא הצפיר, שהוא אלכסנדר מוקדון עַד הָאַיִל בַּעַל הַקְּרָנַיִם, שזהו דריוש מלך הפרסי [אין זה דריוש הראשון, הַמָּדִי, שנטל את המלכות מיד בלשאצר, אלא דריוש השני, בנם של אחשורוש ואסתר המלכה], אֲשֶׁר רָאִיתִי [את אותו איל] עֹמֵד לִפְנֵי הָאֻבָל, ונשאר בעמידתו, כי דריוש זלזל באלכסנדר מוקדון, ולא פחד ממנו, ולכן לא יצא לקראתו למלחמה, אלא שלח אליו את שר צבאו שיביאנו אליו אסור באזיקים, אך אלכסנדר מוקדון ניצח את שר צבאו של דריוש, וַיָּרָץ אֵלָיו בעצמו בַּחֲמַת כֹּחוֹ.
(ז) וּרְאִיתִיו, את צפיר העיזים, מַגִּיעַ אֵצֶל הָאַיִל, כי נלחם עם דריוש פנים אל פנים, וַיִּתְמַרְמַר אֵלָיו – עשה את עצמו מר אליו, כי דריוש עצמו רצה לכרות איתו ברית שלום, לתת לו כסף וזהב ולהשיא לו את בתו לאשה, ואלכסנדר סירב לכל זאת, וַיַּךְ אֶת הָאַיִל, וַיְשַׁבֵּר אֶת שְׁתֵּי קְרָנָיו כי הכניע תחתיו את מדי ופרס, וְלֹא הָיָה כֹחַ בָּאַיִל לַעֲמֹד לְפָנָיו, וַיַּשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיִּרְמְסֵהוּ, ונהרג דריוש באותו זמן, וְלֹא הָיָה מַצִּיל לָאַיִל מִיָּדוֹ, כי כל המלכויות בני בריתו של דריוש לא יכלו לעזור לו.
