שיעור 51, ספר נחמיה, פרק יב, כז-ל

כז וּבַֽחֲנֻכַּ֞ת חוֹמַ֣ת יְרֽוּשָׁלִַ֗ם בִּקְשׁ֤וּ אֶת־הַלְוִיִּם֙ מִכָּל־מְק֣וֹמֹתָ֔ם לַֽהֲבִיאָ֖ם לִֽירוּשָׁלִָ֑ם לַֽעֲשֹׂ֨ת חֲנֻכָּ֤ה וְשִׂמְחָה֙ וּבְתוֹד֣וֹת וּבְשִׁ֔יר מְצִלְתַּ֖יִם נְבָלִ֥ים וּבְכִנֹּרֽוֹת׃ כח וַיֵּאָ֣סְפ֔וּ בְּנֵ֖י הַמְשֹֽׁרְרִ֑ים וּמִן־הַכִּכָּר֙ סְבִיב֣וֹת יְרֽוּשָׁלִַ֔ם וּמִן־חַצְרֵ֖י נְטֹֽפָתִֽי׃ כט וּמִבֵּית֙ הַגִּלְגָּ֔ל וּמִשְּׂד֥וֹת גֶּ֖בַע וְעַזְמָ֑וֶת כִּ֣י חֲצֵרִ֗ים בָּנ֤וּ לָהֶם֙ הַמְשֹׁ֣רְרִ֔ים סְבִיב֖וֹת יְרֽוּשָׁלִָֽם׃ ל וַיִּֽטַּהֲר֔וּ הַכֹּֽהֲנִ֖ים וְהַלְוִיִּ֑ם וַֽיְטַהֲרוּ֙ אֶת־הָעָ֔ם וְאֶת־הַשְּׁעָרִ֖ים וְאֶֽת־הַחוֹמָֽה׃

֍           ֍            ֍

(כז) וּבַחֲנֻכַּת חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם, בִּקְשׁוּ אֶת הַלְוִיִּם מִכָּל מְקוֹמֹתָם, גם אותם הגרים מחוץ לירושלים, לַהֲבִיאָם לִירוּשָׁלִָם, לַעֲשֹׂת חֲנֻכָּה – חנוכת חומות ירושלים, וְשִׂמְחָה, וּבְתוֹדוֹת – ובקרבנות תודה, שיש להקריבם בעת שמקדשים את העיר, וּבְשִׁיר, מְצִלְתַּיִם, נְבָלִים וּבְכִנֹּרוֹת.

(כח) וַיֵּאָסְפוּ בְּנֵי הַמְשֹׁרְרִים מירושלים עצמה, וּמִן הַכִּכָּר – המישור אשר סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלִַם, וּמִן חַצְרֵי נְטֹפָתִי.

(כט) וּמִבֵּית הַגִּלְגָּל, וּמִשְּׂדוֹת גֶּבַע, וְעַזְמָוֶת, כִּי חֲצֵרִים בָּנוּ לָהֶם הַמְשֹׁרְרִים סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלִָם.

(ל) וַיִּטַּהֲרוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, ואחרי שטיהרו את עצמם, וַיְטַהֲרוּ אֶת הָעָם – זירזו את העם לטהר את עצמם, וְאֶת הַשְּׁעָרִים, וְאֶת הַחוֹמָה, כדי שלא תהיה שום טומאה בעיר.