ספר המדע: הלכות תלמוד תורה, פרק ו, ו-ז
ו) הרואה חכם, אינו עומד מפניו עד שיגיע לו לארבע אמות הסמוכות לו, כיון שכאשר עומד ממרחק גדול יותר אינו נראה כמי שעומד לכבודו [מלבד רבו מובהק, שהתבאר לעיל שעומד לפניו אפילו ממרחק גדול], וכיון שעבר החכם, יושב. ראה האדם אב בית דין, עומד מלפניו משיראנו מרחוק מלא עיניו, ואינו יושב עד שיעבור מאחריו ארבע אמות. ראה את הנשיא, עומד מלפניו ממרחק כמלא עיניו, ואינו יושב עד שישב הנשיא במקומו, או עד שיתכסה מעיניו. והנשיא שמחל על כבודו, כבודו מחול. כשהנשיא נכנס לבית המדרש, כל העם עומדים לכבודו, ואינן יושבין עד שיאמר להם 'שבו'. כשאב בית דין נכנס, עושין לו שתי שורות, של אותם הסמוכים למקום שבו הוא עובר, ועומדין מכאן ומכאן – משני צדדיו, עד שנכנס ויושב במקומו, ושאר העם, שאינם סמוכים למקום שהוא עובר, נשארים יושבין במקומן:
ז) כל חכם שנכנס לבית המדרש [שאינו נשיא ואינו אב בית דין], כל אדם היושב במקומו, שיגיע לו החכם בארבע אמות, עומד מלפניו, ויושב לאחר שעבר החכם, נמצא שאחד עומד ואחד יושב, עד שנכנס ויושב החכם במקומו.
בזמן שהיו התלמידים יושבים על הקרקע, העובר מאחוריהם נראה כמהלך על ראשיהם, ויש בכך בזיון, אבל בני החכמים, ותלמידי החכמים, בזמן שהרבים צריכין להם, מקפצין על ראשי העם [-מהלכים על הקרקע מאחורי מקומות ישיבת העם], ונכנסים למקומם. ואין שבח לתלמידי חכמים שיכנסו לאחרונה. ואם יצא לצורך, חוזר למקומו, אף שנראה כמהלך על ראשי העם. בני חכמים, בזמן שיש בהן דעת לשמוע ולהבין, הופכין פניהן כלפי אביהן, ואחוריהם כלפי העם, אך אם אין בהן דעת לשמוע, הופכין פניהן כלפי העם:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
