ג) אין ראוי לחכם שיטריח את העם, ויכוין עצמו להן – וילך בכוונה ליד מקומות שבני אדם יושבים בהם, כדי שיעמדו מפניו, אלא ילך בדרך קצרה, ומתכוין ללכת באופן שלא יראו אותו, כדי שלא יטריחן לעמוד. והחכמים היו מקיפין והולכין בדרך החיצונה, שאין מכיריהן מצויין שם, כדי שלא יטריחום:
ד) חכם הרוכב על גבי בהמה, ועובר לפני בני אדם היושבים, הרי הוא כמהלך ברגליו, וכשם שעומדים מפני החכם המהלך, כך עומדין מפני הרוכב:
ה) שלשה שהיו הולכין בדרך, הרב מהלך באמצע, גדול שבשני תלמידיו הולך מימינו, וקטן הולך משמאלו:
ספר המדע: הלכות תלמוד תורה, פרק ו, ג-ה
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
