ג) כיון שנגמל איתן זה, התחיל לשוטט בדעתו, והוא עדיין קטן בגילו, והתחיל לחשוב ביום ובלילה, והיה תמיה, היאך אפשר שיהיה הגלגל הזה של כל הכוכבים והמזלות נוהג תמיד, ולא יהיה לו מנהיג, ומי יסבב אותו, כי אי אפשר שיסבב את עצמו. ולא היה לו מלמד, ולא מודיע דבר, אלא היה מושקע באור כשדים בין עובדי כוכבים הטפשים, ואביו ואמו וכל העם עובדי כוכבים, והוא עצמו גם כן עובד עמהם, ולבו משוטט ומבין, עד שהשיג דרך האמת, והבין קו הצדק מתבונתו הנכונה, וידע שיש שם אלוה אחד, והוא מנהיג הגלגל, והוא ברא הכל, ואין בכל הנמצא אלוה חוץ ממנו, וידע שכל העולם טועים, והבין שהדבר שגרם להם לטעות זה שעובדים את הכוכבים ואת הצורות עד שאבד האמת מדעתם, ובן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו. כיון שהכיר וידע, התחיל להשיב תשובות על בני אור כשדים, ולערוך דין עמהם, ולומר שאין זו דרך האמת שאתם הולכים בה, ושיבר הצלמים, והתחיל להודיע לעם שאין ראוי לעבוד אלא לאלוה העולם, ולו ראוי להשתחוות ולהקריב ולנסך, כדי שיכירוהו כל הברואים בדורות הבאים, וראוי לאבד ולשבר כל הצורות כדי שלא יטעו בהן כל העם, כמו שטעו אלו שהם מדמים שאין שם אלוה אלא אלו:
כיון שגבר עליהם אברהם בראיותיו, בקש המלך להורגו, ונעשה לו נס וניצל מיד המלך, ויצא לחרן, והתחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם, ולהודיעם שיש שם אלוה אחד לכל העולם, ולו ראוי לעבוד, והיה מהלך וקורא, ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה, עד שהגיע לארץ כנען, והוא עדיין קורא בשם ה', שנאמר 'ויקרא שם בשם ה' אל עולם'. וכיון שהיו העם מתקבצין אליו, ושואלין לו על דבריו, היה מודיע לכל אחד ואחד כפי דעתו והבנתו של השומע, עד שיחזירהו לדרך האמת, עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות, והם אנשי בית אברהם. ושתל אברהם בלבם את העיקר הגדול הזה, וחבר בו ספרים, והודיעו ליצחק בנו. וישב יצחק כאביו והיה מלמד ומזהיר את העם, ויצחק הודיע ליעקב, ומינהו ללמד, וישב מלמד ומחזיק את כל הנלוים אליו. ויעקב אבינו למד את בניו כולם, והבדיל לגדולה את לוי, ומינהו ראש, והושיבו בישיבה, ללמד את דרך השם ולשמור מצות אברהם. וצוה יעקב את בניו שלא יפסיקו מבני לוי בדורות הבאים ממונה אחר ממונה, כדי שלא תשכח הלמוד, והיה הדבר הולך ומתגבר בבני יעקב ובנלוים עליהם, ונעשית בעולם אומה שהיא יודעת את ה', עד שארכו הימים לישראל בישיבתם במצרים, וחזרו ללמוד ממעשיהן של המצריים ולעבוד כוכבים כמותן, חוץ משבט לוי, שעמד במצות אבות, ומעולם לא עבד שבט לוי עבודת כוכבים, וכמעט קט היה העיקר ששתל אברהם נעקר, וחוזרין בני יעקב לטעות העולם ותעיותן. ומאהבת ה' אותנו, ומשמרו את השבועה לאברהם אבינו, עשה ה' והכין את משה רבינו, שהוא רבן של כל הנביאים, ושלחו לישראל, כיון שנתנבא משה רבינו, ובחר ה' את ישראל לנחלה, הכתירן במצות, והודיעם דרך עבודתו, ובכלל המצוות הודיעם מה יהיה משפט עבודת כוכבים, ומשפטם של כל הטועים אחריה:
