משנה ד: שִׁעוּר הַמְלַבֵּן וְהַמְנַפֵּץ וְהַצּוֹבֵעַ וְהַטווֶֹה כִּמְלֹא רֹחַב הַסִּיט כָּפוּל וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין שִׁעוּרוֹ כִּמְלֹא הַסִּיט:
משנה ד: שִׁעוּר חיובו של הַמְלַבֵּן – המכבס ומנקה את הצמר, וְהַמְנַפֵּץ – סורק את הצמר, וְהַצּוֹבֵעַ, וְהַטווֶֹה, כִּמְלֹא רֹחַב הַסִּיט כָּפוּל – כשיעור שיוכל להכין מאותו צמר חוט באורך 'סיט כפול', והיינו המרחק שבין האגודל לאצבע כאשר האדם מותח את ידו [ששיעור זה כפול מהמרחק בין האצבע לאמה, שהוא המכונה 'סיט'].
וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין, אף שלא ארגן על פני כל רוחב הבד, אלא על חלקו, שִׁעוּרוֹ להתחייב אם יש באריגתו כִּמְלֹא הַסִּיט, והיינו המרחק שבין האצבע לאמה כאשר מותח האדם את אצבעותיו.
