מסכת הוריות, פרק ג, משנה ז

משנה ז: הָאִישׁ קוֹדֵם לָאִשָּׁה לְהַחֲיוֹת וּלְהָשִׁיב אֲבֵדָה, וְהָאִשָּׁה קוֹדֶמֶת לָאִישׁ לִכְסוּת וּלְהוֹצִיאָהּ מִבֵּית הַשֶּׁבִי. בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶם עוֹמְדִים לְקַלְקָלָה, הָאִישׁ קוֹדֵם לָאִשָּׁה:
משנה ז: אגב המשנה הקודמת, מבארת משנתנו את סדר הקדימויות גם לענין דברים אחרים: הָאִישׁ קוֹדֵם לָאִשָּׁה, לְהַחֲיוֹת – להציל ממיתה, וּלְהָשִׁיב אֲבֵדָה, כיון שהאיש חייב במצוות רבות יותר מהאשה, ולכן קדושתו גדולה יותר, וְהָאִשָּׁה קוֹדֶמֶת לָאִישׁ לִכְסוּת – לתת לה בגדים מן הצדקה, כיון שבושתה של האשה מרובה מבושתו של האיש, וּלְהוֹצִיאָהּ מִבֵּית הַשֶּׁבִי, כדי שלא יאנסוה לזנות. אבל בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶם עוֹמְדִים לְקַלְקָלָה, והיינו שתובעים את האיש למשכב זכר ואת האשה לזנות, הָאִישׁ קוֹדֵם לָאִשָּׁה, כיון שאין דרכו בכך, ובושתו מרובה יותר.