מסכת עירובין, פרק א, משנה ב

משנה ב: הֶכְשֵׁר מָבוֹי, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, לֶחִי וְקוֹרָה, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, לֶחִי אוֹ קוֹרָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, לְחָיַיִן. מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר תַּלְמִיד אֶחָד לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא, לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל מָבוֹי שֶׁהוּא פָחוּת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת, שֶׁהוּא (נִתָר) אוֹ בְלֶחִי אוֹ בְקוֹרָה, עַל מַה נֶחְלְקוּ, עַל רָחָב מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד עֶשֶׂר, שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, לֶחִי וְקוֹרָה, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אוֹ לֶחִי אוֹ קוֹרָה. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, עַל זֶה וְעַל זֶה נֶחְלְקוּ:

כפי שהתבאר לעיל, מבוי שאינו מפולש, הסגור משלש צדדיו ופתוח בצד הרביעי לרשות הרבים, התרת הטלטול בו נעשית על ידי עשיית לחי וקורה בפתחו. משנתנו מבארת האם יש צורך בשניהם יחד, או שדי באחד מהם: הֶכְשֵׁר מָבוֹי שאינו מפולש, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, צריך להניח בפתח המבוי גם לֶחִי וְגם קוֹרָה. ובֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, לֶחִי אוֹ קוֹרָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, לְחָיַיִם – יש צורך להניח שני לחיים בשני הצדדים של פתח המבוי [הגמרא מסתפקת האם כוונתו לשני לחיים וקורה, או שני לחיים ללא קורה].

מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר תַּלְמִיד אֶחָד לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וזהו רבי מאיר, שלמד תורה מתחילה אצל רבי ישמעאל ואחר כך אצל רבי עקיבא, ואמר לרבי עקיבא בשם רבי ישמעאל, לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי ובֵית הִלֵּל עַל דינו של מָּבוֹי שֶׁהוּא – שרוחב פתחו פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת, שֶׁלדברי הכל הוּא ניתר אוֹ בְּלֶחִי אוֹ בְּקוֹרָה, ואין צורך בשניהם. עַל מַה נֶחְלְקוּ, עַל מבוי שפתחו רָחָב מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד עֶשֶׂר אמות, שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, לֶחִי וְקוֹרָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אף בזה אוֹ לֶחִי אוֹ קוֹרָה [והרחב יותר מעשר אמות צריך צורת הפתח, כמבואר במשנה לעיל]. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, שלא כדברי רבי ישמעאל, אלא עַל זֶה וְעַל זֶה נֶחְלְקוּ.