מסכת ערכין, פרק ג, משנה ג

משנה ג: בְּשׁוֹר הַמּוּעָד שֶׁהֵמִית אֶת הָעֶבֶד לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר כֵּיצַד, אֶחָד שֶׁהֵמִית אֶת הַנָּאֶה שֶׁבָּעֲבָדִים וְאֶת הָכָּעוּר שֶׁבָּעֲבָדִים, נוֹתֵן שְׁלשִׁים סָלַע, הֵמִית בֶּן חוֹרִין, נוֹתֵן אֶת שָׁוְיוֹ. חָבַל בָּזֶה וּבָזֶה, מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם :

משנה ג: ממשיכה המשנה ומבארת, בְּשׁוֹר הַמּוּעָד שֶׁהֵמִית אֶת הָעֶבֶד יש דין שהוא לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר, כֵּיצַד, נאמר בתורה (שמות כא לב) 'אִם עֶבֶד יִגַּח הַשּׁוֹר אוֹ אָמָה כֶּסֶף שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים יִתֵּן לַאדֹנָיו וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל', אֶחָד – בין שֶׁהֵמִית אֶת הַנָּאֶה שֶׁבָּעֲבָדִים, ששוויו בשוק יותר משלשים שקלים, וּבין שהמית אֶת הָכָּעוּר שֶׁבָּעֲבָדִים, ששוויו פחות משלשים שקלים, נוֹתֵן שְׁלשִׁים סָלַע הכתובים בתורה. אבל אם הֵמִית בֶּן חוֹרִין, נוֹתֵן אֶת שָׁוְיוֹ של הניזק. אמנם אם לא המית השור את האדם, אלא חָבַל בָּזֶה וּבָזֶה – בין בעבד כנעני ובין בבן חורין, הרי זה מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, כפי שהופחת ערכו להמכר בשוק.