ספר המדע: הלכות עבודת כוכבים, פרק ז, ט-י
ט) עבודת כוכבים, ומשמשיה, וכל התקרובת שלה, אוסרים את תערובתם אפילו בכל שהן. כיצד, עבודת כוכבים, שהיא אסורה בהנאה, שנתערבה בצורות של נוי המותרות בהנאה, ואין ניכר עתה מי היא הצורה האסורה, אפילו התערבה עבודת כוכבים אחת בכמה אלפים צורות של היתר, יוליך הכל לים המלח. וכן אם נתערב כוס של עבודת כוכבים בכמה כוסות של היתר, או חתיכה מן הבשר שנתערבה בכמה חתיכות, יוליך הכל לים המלח. וכן עור לבוב [-מנוקב כנגד הלב, כפי שעושים עובדי עבודת כוכבים] שנתערב בכמה עורות מותרים, הכל אסור בהנאה. עבר ומכר האדם עבודת כוכבים, או שמכר אחד ממשמשיה, או שמכר תקרובת שלה, הרי הדמים אסורין בהנאה, ואוסרין את תערובתם בכל שהן, כעבודת כוכבים, שנאמר 'והיית חרם כמוהו', כל מה שאתה מביא מעבודת כוכבים, ומכל משמשיה ותקרובתה, הרי היא כמוה:
י) עבודת כוכבים או אשרה שנשרפה, אפרה אסור בהנאה. וגחלת של עבודת כוכבים, אסורה. והשלהבת מותרת, מפני שאין בה ממש. ספק עבודת כוכבים, אסור. ספק ספיקה, מותר. כיצד, כוס של עבודת כוכבים שנפל באוצר מלא כוסות, כולן אסורים, מפני שעבודת כוכבים וכל משמשיה אוסרין בכל שהן. אך אם פירש כוס אחד מן התערובת, ונפל לכוסות שניים, ונמצא שיש עתה שתי ספיקות, שמא הכוס שפרשה מהאוצר הראשון היתה של היתר, ואף אם היתה של איסור, שמא הכוס שמוציא עתה האדם מתוך התערובת השניה הוא כוס של היתר, ולכן הרי אלו [-הכוסות שבתערובת השניה] מותרין. טבעת של עבודת כוכבים שנתערבה בכמה טבעות של היתר, ונפלו שתים מהן לים הגדול, הותרו כולן, כיון שאני אומר שאותה הטבעת של איסור היתה בכלל השתים שנפלו לים. נתערבה טבעת של עבודת כוכבים במאה טבעות של היתר, ונתחלקו כל הטבעות לשני חלקים, ארבעים למקום אחד וששים למקום אחר, ונפלו הארבעים כולן לטבעות אחרות, וכולן – כל התערובת החדשה, של הארבעים עם הטבעות האחרות, מותרות, שאני אומר שאותה הטבעת האסורה בחלק של הרוב היא, ואותן ששים טבעות כולן אסורות. נפלו הששים לטבעות אחרות, כיון שאנו מניחים שהטבעת של האיסור ביניהן, כולן אסורות:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
