שיעור 12, ספר דניאל, פרק ב, יז-יט

יז אֱדַ֥יִן דָּֽנִיֵּ֖אל לְבַיְתֵ֣הּ אֲזַ֑ל וְ֠לַֽחֲנַנְיָה מִֽישָׁאֵ֧ל וַֽעֲזַרְיָ֛ה חַבְר֖וֹהִי מִלְּתָ֥א הוֹדַֽע׃ יח וְרַֽחֲמִ֗ין לְמִבְעֵא֙ מִן־קֳדָם֙ אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א עַל־רָזָ֖א דְּנָ֑ה דִּ֣י לָ֤א יְהֽוֹבְדוּן֙ דָּֽנִיֵּ֣אל וְחַבְר֔וֹהִי עִם־שְׁאָ֖ר חַכִּימֵ֥י בָבֶֽל׃ יט אֱדַ֗יִן לְדָֽנִיֵּ֛אל בְּחֶזְוָ֥א דִֽי־לֵילְיָ֖א רָזָ֣א גְלִ֑י אֱדַ֨יִן֙ דָּֽנִיֵּ֔אל בָּרִ֖ךְ לֶֽאֱלָ֥הּ שְׁמַיָּֽא׃

֍           ֍            ֍

(יז) אֱדַיִן דָּנִיֵּאל לְבַיְתֵהּ אֲזַל – אז הלך דניאל לביתו, כדי שיהא ליבו פנוי מטרדות היכל המלך, ויוכל להתבודד במחשבותיו כדי שתחול עליו רוח ה', וְלַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה חַבְרוֹהִי מִלְּתָא הוֹדַע – והודיע את הדבר לחנניה מישאל ועזריה חבריו, כדי שיתבודדו גם הם, אולי תחול עליהם רוח ה' ויידעו את הדבר.

(יח) ועוד אמר להם, וְרַחֲמִין לְמִבְעֵא מִן קֳדָם אֱלָהּ שְׁמַיָּא – שרחמים יבקשו מלפני אלוהי השמים, עַל רָזָא דְּנָה – על סוד זה, שהוא ידיעת החלום ופתרונו, דִּי לָא יְהוֹבְדוּן דָּנִיֵּאל וְחַבְרוֹהִי – כדי שלא יאבדו דניאל וחבריו עִם שְׁאָר חַכִּימֵי [-חכמי] בָבֶל [כי מלבד המיתה עצמה, גנאי הוא לצדיקים שייהרגו יחד עם הרשעים, כמו שנאמר 'אַל תֶּאֱסֹף עִם חַטָּאִים נַפְשִׁי' (תהלים כו ט)].

(יט) אֱדַיִן לְדָנִיֵּאל בְּחֶזְוָא דִי לֵילְיָא רָזָא גְלִי – אז, לדניאל, בחזון הלילה הסוד התגלה, על ידי שראה בעצמו את כל החלום שחלם נבוכדנצר, וגילו לו את פתרון החלום, ואמרו לו שזהו החלום שראה נבוכדנצר, אֱדַיִן דָּנִיֵּאל בָּרִךְ לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא – ואז דניאל בירך את אלוהי השמים, על שגילה לו את הדבר.