יט בָּ֤אוּ מְלָכִים֙ נִלְחָ֔מוּ אָ֤ז נִלְחֲמוּ֙ מַלְכֵ֣י כְנַ֔עַן בְּתַעְנַ֖ךְ עַל־מֵ֣י מְגִדּ֑וֹ בֶּ֥צַע כֶּ֖סֶף לֹ֥א לָקָֽחוּ׃ כ מִן־שָׁמַ֖יִם נִלְחָ֑מוּ הַכּֽוֹכָבִים֙ מִמְּסִלּוֹתָ֔ם נִלְחֲמ֖וּ עִם־סִֽיסְרָֽא׃ כא נַ֤חַל קִישׁוֹן֙ גְּרָפָ֔ם נַ֥חַל קְדוּמִ֖ים נַ֣חַל קִישׁ֑וֹן תִּדְרְכִ֥י נַפְשִׁ֖י עֹֽז׃ כב אָ֥ז הָֽלְמ֖וּ עִקְּבֵי־ס֑וּס מִֽדַּהֲר֖וֹת דַּֽהֲר֥וֹת אַבִּירָֽיו׃
֍ ֍ ֍
(יט) עתה מרכיבה דבורה בשירתה את העבר וההווה יחד, כי כבר בימי יהושע קיבץ יבין מלך חצור את כל המלכים למלחמה בישראל,
בָּאוּ מְלָכִים נִלְחָמוּ, אָז נִלְחֲמוּ מַלְכֵי כְנַעַן, וחנו על מי מרום להלחם בישראל [כמובא בספר יהושע (פרק י"א)], ועתה קיבץ יבין שנית את המלכים בְּתַעְנַךְ עַל מֵי מְגִדּוֹ, להלחם בישראל, ובשתי הפעמים שהתקבצו המלכים למלחמה בֶּצַע כֶּסֶף לֹא לָקָחוּ, אלא באו להלחם בחינם.
(כ) וכשם שיבין לקח איתו במלחמה השניה את המלכים שעזרו לו במלחמה הראשונה, כך אצל ישראל, מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים גם במלחמה זו, השניה, מִמְּסִלּוֹתָם – מהמסילה הקבועה להם, שבאו בה כבר במלחמה הראשונה לעזור לישראל, ועתה נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא [ואמרו חז"ל שהכוכבים הרתיחו את שריוני הברזל של חיילי סיסרא, וירדו החיילים לנחל קישון לקרר את עצמם, ושם טבעו].
(כא) נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם – גרף והטביע את חיילי סיסרא, נַחַל קְדוּמִים נַחַל קִישׁוֹן – ונהג בזה נחל קישון כפי שנהג הנחל הקדום, והיינו הנחל של מי מרום, ששם נלחמו יבין מלך חצור והמלכים במלחמה הראשונה, וגם אז גרפו מי מרום את האויבים, כפי שאירע עתה בנחל קישון, תִּדְרְכִי נַפְשִׁי עֹז – אַתְּ, נפשי, תדרכי ברגל את המים העזים, ותעברי בהם.
(כב) ודבר זה היה בזמן שהוטבעו סיסרא וצבאו בנחל קישון, אָז הָלְמוּ עִקְּבֵי סוּס מִדַּהֲרוֹת דַּהֲרוֹת אַבִּירָיו – היו גלי הנחל כאבירים הדוהרים ורודפים אחרי עקבות סוסיו של צבא סיסרא, עד שהטביעוהו, ובאותה שעה עברו ברק ואנשי ישראל את הנחל ברגליהם, ללא פגע.
