שיעור 20, ספר שופטים, פרק ו, יד-כד

יד וַיִּ֤פֶן אֵלָיו֙ ה֔' וַיֹּ֗אמֶר לֵ֚ךְ בְּכֹֽחֲךָ֣ זֶ֔ה וְהֽוֹשַׁעְתָּ֥ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִכַּ֣ף מִדְיָ֑ן הֲלֹ֖א שְׁלַחְתִּֽיךָ׃ טו וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ בִּ֣י אֲדֹנָ֔י בַּמָּ֥ה אוֹשִׁ֖יעַ אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל הִנֵּ֤ה אַלְפִּי֙ הַדַּ֣ל בִּמְנַשֶּׁ֔ה וְאָֽנֹכִ֥י הַצָּעִ֖יר בְּבֵ֥ית אָבִֽי׃ טז וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ ה֔' כִּ֥י אֶֽהְיֶ֖ה עִמָּ֑ךְ וְהִכִּיתָ֥ אֶת־מִדְיָ֖ן כְּאִ֥ישׁ אֶחָֽד׃ יז וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אִם־נָ֛א מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וְעָשִׂ֤יתָ לִּי֙ א֔וֹת שָֽׁאַתָּ֖ה מְדַבֵּ֥ר עִמִּֽי׃ יח אַל־נָ֨א תָמֻ֤שׁ מִזֶּה֙ עַד־בֹּאִ֣י אֵלֶ֔יךָ וְהֹֽצֵאתִי֙ אֶת־מִנְחָתִ֔י וְהִנַּחְתִּ֖י לְפָנֶ֑יךָ וַיֹּאמַ֕ר אָֽנֹכִ֥י אֵשֵׁ֖ב עַ֥ד שׁוּבֶֽךָ׃ יט וְגִדְע֣וֹן בָּ֗א וַיַּ֤עַשׂ גְּדִֽי־עִזִּים֙ וְאֵיפַת־קֶ֣מַח מַצּ֔וֹת הַבָּשָׂר֙ שָׂ֣ם בַּסַּ֔ל וְהַמָּרַ֖ק שָׂ֣ם בַּפָּר֑וּר וַיּוֹצֵ֥א אֵלָ֛יו אֶל־תַּ֥חַת הָֽאֵלָ֖ה וַיַּגַּֽשׁ׃ כ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו מַלְאַ֣ךְ הָֽאֱלֹהִ֗ים קַ֣ח אֶת־הַבָּשָׂ֤ר וְאֶת־הַמַּצּוֹת֙ וְהַנַּח֙ אֶל־הַסֶּ֣לַע הַלָּ֔ז וְאֶת־הַמָּרַ֖ק שְׁפ֑וֹךְ וַיַּ֖עַשׂ כֵּֽן׃ כא וַיִּשְׁלַ֞ח מַלְאַ֣ךְ ה֗' אֶת־קְצֵ֤ה הַמִּשְׁעֶ֨נֶת֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיָד֔וֹ וַיִּגַּ֥ע בַּבָּשָׂ֖ר וּבַמַּצּ֑וֹת וַתַּ֨עַל הָאֵ֜שׁ מִן־הַצּ֗וּר וַתֹּ֤אכַל אֶת־הַבָּשָׂר֙ וְאֶת־הַמַּצּ֔וֹת וּמַלְאַ֣ךְ ה֔' הָלַ֖ךְ מֵֽעֵינָֽיו׃ כב וַיַּ֣רְא גִּדְע֔וֹן כִּֽי־מַלְאַ֥ךְ ה֖' ה֑וּא וַיֹּ֣אמֶר גִּדְע֗וֹן אֲהָהּ֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה כִּֽי־עַל־כֵּ֤ן רָאִ֨יתִי֙ מַלְאַ֣ךְ ה֔' פָּנִ֖ים אֶל־פָּנִֽים׃ כג וַיֹּ֨אמֶר ל֧וֹ ה֛' שָׁל֥וֹם לְךָ֖ אַל־תִּירָ֑א לֹ֖א תָּמֽוּת׃ כד וַיִּבֶן֩ שָׁ֨ם גִּדְע֤וֹן מִזְבֵּ֨חַ֙ לַֽה֔' וַיִּקְרָא־ל֥וֹ ה֖' שָׁל֑וֹם עַ֚ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה עוֹדֶ֕נּוּ בְּעָפְרָ֖ת אֲבִ֥י הָֽעֶזְרִֽי׃

֍           ֍            ֍

(יד) לאחר שדיבר המלאך עם גדעון והכינו לכך, שרתה רוח נבואה ממש על גדעון, וַיִּפֶן אֵלָיו ה' וַיֹּאמֶר לו בנבואה, לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה – בכח הגבורה, ובכח הנפש, שהיתה רוחו סוערת על ענין השגחת ה' על ישראל, וְהוֹשַׁעְתָּ בכוחות אלו אֶת יִשְׂרָאֵל מִכַּף מִדְיָן, הֲלֹא שְׁלַחְתִּיךָ.

(טו) בתחילה חשב גדעון שתהיה תשועת ישראל באמצעים טבעיים, וַיֹּאמֶר אֵלָיו – אמר גדעון לה', בִּי אֲדֹנָי, בַּמָּה אוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל, אם בריבוי עם, הִנֵּה אַלְפִּי הַדַּל בִּמְנַשֶּׁה – השבטים היו מחולקים לשרי אלפים, ואותו אלף שהיה בית אביו נמנה עליו היה הגרוע והדל מבין האלפים שבשבט מנשה, ואם על ידי שישמעו ישראל בקולי, וְאָנֹכִי הַצָּעִיר בְּבֵית אָבִי, ומי ישמע לי ללכת אחרי למלחמה במדין.

(טז) וַיֹּאמֶר אֵלָיו ה', לא תהיה התשועה בדרך טבעית, אלא בדרך נס, כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ, וְהִכִּיתָ אֶת מִדְיָן כְּאִישׁ אֶחָד – תכה את מדין בקלות, כאילו היו כולם נחשבים רק כאיש אחד.

(יז) מכללי הנבואה, שאם ישלח ה' נביא לומר נבואה טובה לישראל, גם אם ישתנו מעשיהם לרעה לא תתבטל הנבואה לטובה, אבל אם מתנבא אדם יחיד נבואה לטובה, ולא נשלח לאומרה לכל ישראל, עשויה הנבואה להתבטל אם יקלקלו את מעשיהם, מלבד נבואה הבאה בליווי מעשה של אות או מופת, שאז לא תתבטל הנבואה בשום אופן. וכיון שכאן לא נשלח גדעון לומר את הנבואה לכל ישראל, רצה שיצטרף לנבואתו אות או מופת, כדי שיהיה בטוח שתתקיים הנבואה, וַיֹּאמֶר גדעון אֵלָיו, אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, וְעָשִׂיתָ לִּי אוֹת שָׁאַתָּה מְדַבֵּר עִמִּי.

(יח) אַל נָא תָמֻשׁ מִזֶּה עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ, וְהֹצֵאתִי אֶת מִנְחָתִי וְהִנַּחְתִּי לְפָנֶיךָ, ויהיה האות בכך שתתקבל המנחה באש מן השמים. וַיֹּאמַר, אָנֹכִי אֵשֵׁב עַד שׁוּבֶךָ.

(יט) וְגִדְעוֹן בָּא לביתו, וַיַּעַשׂ גְּדִי עִזִּים, וְאֵיפַת קֶמַח מַצּוֹת, את הַבָּשָׂר שָׂם בַּסַּל, וְהַמָּרַק שָׂם בַּפָּרוּר – קדירת נחושת, וַיּוֹצֵא אֵלָיו אֶל תַּחַת הָאֵלָה, וַיַּגַּשׁ – הגיש את המנחה.

(כ) וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, קַח אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַמַּצּוֹת, וְהַנַּח אֶל הַסֶּלַע הַלָּז, וְאֶת הַמָּרַק שְׁפוֹךְ, וַיַּעַשׂ גדעון כֵּן.

(כא) וַיִּשְׁלַח מַלְאַךְ ה' אֶת קְצֵה הַמִּשְׁעֶנֶת אֲשֶׁר בְּיָדוֹ, וַיִּגַּע בַּבָּשָׂר וּבַמַּצּוֹת, וַתַּעַל הָאֵשׁ מעצמה מִן הַצּוּר, וַתֹּאכַל אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַמַּצּוֹת, וּמַלְאַךְ ה' הָלַךְ מֵעֵינָיו.

(כב) וַיַּרְא גִּדְעוֹן כִּי מַלְאַךְ ה' הוּא, וַיֹּאמֶר גִּדְעוֹן, אֲהָהּ אֲדֹנָי אֱלֹהִים, כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי מַלְאַךְ ה' פָּנִים אֶל פָּנִים.

(כג) וַיֹּאמֶר לוֹ ה', שָׁלוֹם לְךָ, אַל תִּירָא, לֹא תָּמוּת.

(כד) וַיִּבֶן שָׁם גִּדְעוֹן מִזְבֵּחַ לַה', וַיִּקְרָא לוֹ ה' שָׁלוֹם, עַד הַיּוֹם הַזֶּה [של כתיבת ספר שופטים] עוֹדֶנּוּ קיים בְּעָפְרָת אֲבִי הָעֶזְרִי.