שיעור 635, ספר תהילים, פרק קלט, ו-י
(ו) פְּלִ֣יאָֽה דַ֣עַת מִמֶּ֑נִּי נִ֝שְׂגְּבָ֗ה לֹא־א֥וּכַֽל לָֽהּ׃
(ז) אָ֭נָ֥ה אֵלֵ֣ךְ מֵֽרוּחֶ֑ךָ וְ֝אָ֗נָה מִפָּנֶ֥יךָ אֶבְרָֽח׃
(ח) אִם־אֶסַּ֣ק שָׁ֭מַיִם שָׁ֣ם אָ֑תָּה וְאַצִּ֖יעָה שְּׁא֣וֹל הִנֶּֽךָּ׃
(ט) אֶשָּׂ֥א כַנְפֵי־שָׁ֑חַר אֶ֝שְׁכְּנָ֗ה בְּאַֽחֲרִ֥ית יָֽם׃
(י) גַּם־שָׁ֭ם יָֽדְךָ֣ תַנְחֵ֑נִי וְֽתֹאחֲזֵ֥נִי יְמִינֶֽךָ׃
(ו) פְּלִיאָה דַעַת מִמֶּנִּי – דבר זה הוא נפלא מדעתי, ואיני יודע את פשרו, אמנם אין זו פליאה רק ממני כאדם פרטי שבמקרה נעלם ממני הדבר, אלא זו פליאה נִשְׂגְּבָה לגמרי מדעת בני האדם, ולכן בודאי שלעולם לֹא אוּכַל לָהּ, להשיגה.
(ז) אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ – באיזו דרך ובאיזה נתיב אוכל ללכת כדי לצאת משליטתך, וגם אם הייתי מוצא דרך כזו, וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח – לאיזה מקום אוכל לברוח בדרך זו, שאין שלטונך מגיע לשם.
(ח) והרי אִם אֶסַּק (-אעלה ל)שָׁמַיִם, שָׁם אָתָּה, כי השמים ושמי השמים הם משכן כבודך, וְאַצִּיעָה – אם אשים את מצעי (-מיטתי) בשְּׁאוֹל, הרי גם שם הִנֶּךָּ, כי אף שאין מקומך שם, אך מלכותך בכל משלה, וגם בעמקי השאול.
(ט) אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר – וגם אם יהיו לי כנפים מהירות כמו השחר, שאוכל לעוף ביום אחד ממזרח למערב, ואז אֶשְׁכְּנָה – אשכון בצד מערב, בְּאַחֲרִית היָם, הנמצא במערב.
(י) הרי לא אשיג בכך שום תועלת, כי הרי גַּם כדי להגיע עד שָׁם, צריך אני את יָדְךָ שתַנְחֵנִי ותוביל אותי לשם, ובאותו זמן שכביכול ידך השמאלית מוליכה אותי, וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ – תוכל בכל רגע לעכבני ולאחוז אותי ביד ימינך.
