שיעור 72, ספר דניאל, פרק ז, טו-יח

טו אֶתְכְּרִיַּ֥ת רוּחִ֛י אֲנָ֥ה דָֽנִיֵּ֖אל בְּג֣וֹ נִדְנֶ֑ה וְחֶזְוֵ֥י רֵאשִׁ֖י יְבַֽהֲלֻנַּֽנִי׃ טז קִרְבֵ֗ת עַל־חַד֙ מִן־קָ֣אֲמַיָּ֔א וְיַצִּיבָ֥א אֶבְעֵֽא־מִנֵּ֖הּ עַֽל־כָּל־דְּנָ֑ה וַֽאֲמַר־לִ֕י וּפְשַׁ֥ר מִלַּיָּ֖א יְהֽוֹדְעִנַּֽנִי׃ יז אִלֵּין֙ חֵֽיוָתָ֣א רַבְרְבָתָ֔א דִּ֥י אִנִּ֖ין אַרְבַּ֑ע אַרְבְּעָ֥ה מַלְכִ֖ין יְקוּמ֥וּן מִן־אַרְעָֽא׃ יח וִֽיקַבְּלוּן֙ מַלְכוּתָ֔א קַדִּישֵׁ֖י עֶלְיוֹנִ֑ין וְיַחְסְנ֤וּן מַלְכוּתָא֙ עַד־עָ֣לְמָ֔א וְעַ֖ד עָלַ֥ם עָֽלְמַיָּֽא׃

֍           ֍            ֍

(טו) וכשראיתי את כל החזון הזה, אֶתְכְּרִיַּת רוּחִי – התקצרה רוחי, וכאילו התנתקה ממקומה מרוב בהלה, אֲנָה [-אני] דָנִיֵּאל, בְּגוֹ נִדְנֶה – בתוך 'נדנה', כלומר, בתוך גופי, שהוא כמו נרתיק לנפש, וְחֶזְוֵי רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי – ומראה ראשי הבהילני.

(טז) קִרְבֵת עַל חַד מִן קָאֲמַיָּא – התקרבתי אל אחד המלאכים העומדים לפני ה', וְיַצִּיבָא אֶבְעֵא מִנֵּהּ עַל כָּל דְּנָה – ושאלתי ממנו את האמת על כל מה שראיתי בחזיוני, וַאֲמַר לִי תשובה על כך, וּפְשַׁר מִלַּיָּא יְהוֹדְעִנַּנִי – ואת פתרון הדברים הודיעני.

(יז) אִלֵּין חֵיוָתָא רַבְרְבָתָא דִּי אִנִּין אַרְבַּע – אותן ארבע חיות גדולות שעלו מן המים, אַרְבְּעָה מַלְכִין יְקוּמוּן מִן אַרְעָא – הן ארבע מלכויות שיקומו ויסתלקו מן הארץ, לאחר שימלכו על העולם.

(יח) וִיקַבְּלוּן מַלְכוּתָא קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין – והקדושים שבעולם העליון יקבלו את המלכות, וזהו 'בר אנש' שיתקדש ויתקרב אל ה', וְיַחְסְנוּן מַלְכוּתָא עַד עָלְמָא – וינחלו את המלכות עד עולם, כי הם לא יסתלקו ממלכותם, וְעַד עָלַם עָלְמַיָּא – ותתקיים מלכותם גם עד העולם הבא, שאחרי העולם הזה, הַכָּלֶה והנפסד.