תפילת שחרית, פסוקי דזמרה (לג)

פסוקי דזמרה

וַתֵּרֶא (-וראית) אֶת עֳנִי – העינוי שעינו את אֲבֹתֵינוּ בְּמִצְרָיִם, וְאֶת זַעֲקָתָם שָׁמַעְתָּ בעמדם עַל יַם סוּף ורודפיהם המצריים מאחוריהם (-וקרעת להם הים). וַתִּתֵּן אֹתֹת וּמֹפְתִים – עשר מכות מופלאות שיצאו מגדרי הטבע, והכו בְּפַרְעֹה מלך מצרים וּבְכָל עֲבָדָיו וּבְכָל עַם אַרְצוֹ (-ולא פגעו כלל בבני ישראל), כִּי יָדַעְתָּ כִּי הֵזִידוּ – הרשיעו בהכבדת עול השעבוד עֲלֵיהֶם (-על ישראל), וַתַּעַשׂ (-ועשית) לְךָ שֵׁם מפורסם בעולם כְּהַיּוֹם הַזֶּה ששמך מפורסם מאד. וְהַיָּם (-ים סוף) בָּקַעְתָּ לִפְנֵיהֶם – לפני בני ישראל, וכך וַיַּעַבְרוּ (-עברו) בְתוֹךְ המקום שהיה שם הַיָּם והם הלכו בו בַּיַּבָּשָׁה, וְאֶת רֹדְפֵיהֶם המצריים הִשְׁלַכְתָּ בִמְצוֹלֹת (-בעומק הים) כְּמוֹ אֶבֶן המושלכת בְּמַיִם עַזִּים – הזורמים בחוזק ובגבורה (-שצוללת ושוקעת למטה).