יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מסכת אבות, פרק א, משנה א

פרק א, משנה א: משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים, הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה:

כיון שאף אומות העולם חיברו ספרי נימוסים על עניני המידות וההנהגות, רצה התנא להקדים ולהודיענו שמסכת זו אינה מאותו ענין, שכל חכם אמר את דעתו, אלא אף ענינים אלו נמסרו למשה מסיני, וכל ההנהגות והמידות הללו הם חלק מתורתינו הקדושה, ולכן פתח כאן ואמר 'משה קיבל תורה מסיני'. (ר"ע מברטנורא).

משנה א: משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי – מה' שהתגלה לישראל בהר סיני, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ בן נון, וִיהוֹשֻׁעַ מסרה לִזְקֵנִים, והם המוזכרים בנביא שהאריכו ימים אחרי יהושע, והם מסרוה לזקנים אחרים [וחלקם היו מהשופטים], וּזְקֵנִים האחרונים מסרוה לִנְבִיאִים, שהראשון שבהם היה שמואל הנביא, וּנְבִיאִים מסרוה זה לזה עד סוף ימי בית המקדש הראשון, ומְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, וביניהם היו חגי, זכריה, מלאכי ונחמיה, שהם היו הנביאים האחרונים, וחיו בתחילת ימי בית המקדש השני.

הֵם – אנשי כנסת הגדולה, אָמְרוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים – היו רגילים לומר שלשה דברים אלו, שיש בהם קיום התורה, הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין – אל תמהרו לפסוק את הדין, אלא המתינו בו, שמא יתגלו בו עניינים שאינם ברורים מתחילה. וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה – יש ללמד תורה לכל אדם, ואין לבדוק בו אם הוא הגון לכך [אלא אם כן ידוע שמעשיו מקולקלים ושמועותיו רעות]. וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה – עשו גדר ושמירה למצוות התורה, על ידי תקנות דרבנן המרחיקות את האדם מן העבירה.

 

"אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת הַמִּשְׁנָיוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִילּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבָּן". (ויקרא רבה)