משנה ז: הַמְקַדֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה עַל מְנָת שֶׁאֵין עָלֶיהָ נְדָרִים וְנִמְצְאוּ עָלֶיהָ נְדָרִים, אֵינָה מְקֻדֶּשֶׁת. כְּנָסָהּ סְתָם וְנִמְצְאוּ עָלֶיהָ נְדָרִים, תֵּצֵא שֶׁלֹּא בִכְתֻבָּה. עַל מְנָת שֶׁאֵין בָּהּ מוּמִין וְנִמְצְאוּ בָהּ מוּמִין, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. כְּנָסָהּ סְתָם וְנִמְצְאוּ בָהּ מוּמִין, תֵּצֵא שֶׁלֹּא בִכְתֻבָּה. כָּל הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִין בַּכֹּהֲנִים, פּוֹסְלִין בַּנָּשִׁים:
משנה ז: משנתנו עוסקת בדין המקדש אשה ולאחר מכן התברר שיש עליה נדרים או מומים: הַמְקַדֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה, ואומר בפירוש שקידושין אלו יחולו עַל מְנָת שֶׁאֵין עָלֶיהָ נְדָרִים, וְנִמְצְאוּ עָלֶיהָ נְדָרִים, כגון שנדרה שלא תאכל בשר, או שלא תשתה יין, או שלא תתקשט בבגדי צבעונים, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. כְּנָסָהּ – נשאה סְתָם, ללא תנאי, וְנִמְצְאוּ עָלֶיהָ נְדָרִים, הרי זו תֵּצֵא שֶׁלֹּא בִּכְתוּבָּה. קידשה עַל מְנָת שֶׁאֵין בָּהּ מוּמִין, וְנִמְצְאוּ בָּהּ מוּמִין, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. כְּנָסָהּ סְתָם, ללא תנאי, וְנִמְצְאוּ בָּהּ מוּמִין, תֵּצֵא שֶׁלֹּא בִּכְתוּבָּה. ומבארת המשנה מה נחשב 'מום' באשה לגבי תנאי זה, כָּל הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִין בְּכֹהֲנִים לעבודה בבית המקדש, פּוֹסְלִים בְּנָשִׁים – נחשבים כ'מום' בנשים לענין זה, שאם התנה הבעל שלא יהיו בה מומים, כוונתו שלא יהיו בה מומים אלו הפוסלים בכהנים.