מסכת סנהדרין, פרק ב, משנה ג

משנה ג: מֵת לוֹ מֵת, אֵינוֹ יוֹצֵא מִפֶּתַח פַּלְטְרִין שֶׁלּוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם רוֹצֶה לָצֵאת אַחַר הַמִּטָה, יוֹצֵא, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְדָוִד שֶׁיָּצָא אַחַר מִטָתוֹ שֶׁל אַבְנֵר, שֶׁנֶּאֱמַר וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד הֹלֵךְ אַחֲרֵי הַמִּטָה. אָמְרוּ לוֹ, לֹא הָיָה הַדָּבָר אֶלָּא לְפַיֵּס אֶת הָעָם. וּכְשֶׁמַּבְרִין אוֹתוֹ, כָּל הָעָם מְסֻבִּין עַל הָאָרֶץ וְהוּא מֵסֵב עַל הַדַּרְגֵּשׁ:

מֵת לוֹ למלך מֵת משבעת קרוביו, אֵינוֹ יוֹצֵא מִפֶּתַח פַּלְטְרִין [-הארמון] שֶׁלּוֹ, כיון שגנאי הוא למלך שייראה בציבור כשהוא בצער. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם רוֹצֶה לָצֵאת אַחַר הַמִּטָה, יוֹצֵא, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְדָוִד שֶׁיָּצָא אַחַר מִטָתוֹ שֶׁל אַבְנֵר בן נר, שֶׁנֶּאֱמַר 'וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד הֹלֵךְ אַחֲרֵי הַמִּטָה'. אָמְרוּ לוֹ חכמים, אין זו ראיה, כיון שבאותו מעשה לֹא הָיָה הַדָּבָר אֶלָּא כדי לְפַיֵּס אֶת הָעָם, שלא יחשבו שהריגת אבנר על ידי יואב היתה בשליחותו של דוד, ולכן הלך דוד אחרי מיטתו של אבנר, להראות לכולם שלא היתה הריגתו מדעתו, אלא נגד רצונו. וּכְשֶׁמַּבְרִין אוֹתוֹ – את המלך, באבלותו, כָּל הָעָם מְסֻבִּין עַל הָאָרֶץ, וְהוּא מֵסֵב עַל הַדַּרְגֵּשׁ – על המיטה, דרך כבוד.